תא"מ 10424-02-16 נאסר נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

לפניי תובענה ע"ס 25,000 אשר הוגדרה על ידי התובע כ"נזיקית, חוזית".

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות ולחילופין להעברת הדיון למסלול של סדר דין רגיל , ומכאן החלטתי זו;

עניינה של התובענה הינה בנזקי גוף אשר לכאורה נגרמו לתובע מעבודתו, ובדרישתו כי הנתבעת, עמה התקשר במועד קרות הנזק בפוליסת ביטוח, תפצה אותו בהתאם לתנאי הפוליסה.

בכתב הגנתה טוענת הנתבעת כי על התביעה להתברר על דרך סדר דין רגיל וזאת בהיותה עוסקת בין היתר בעניינים שברפואה תוך העלאת שאלות מורכבות.

לחילופין העלתה הנתבעת טענת התיישנות וזאת כשלטענתה התובענה הוגשה בחלוף שלוש שנים מיום קרות הנזק הנטען לכאורה. לעניין זה טען התובע כי שעה שמקרה הביטוח ארע ביום 19.2.2013 והתובענה הוגשה ביום 4.2.2016 יש לדחות את טענתה המקדמית של הנתבעת.

הבקשה הועברה לתגובת התובע, וזה עמד על בירור ההליך במסגרת סדר דין מהיר שעה שלטענתו עסקינן בתובענה אשר יסודה בהסכם פוליסה לפיו התחייבה הנתבעת לפצות את התובע ככל ותיגרם לו נכות צמיתה, וזהו אפוא דבר אשר ניתן לברר בסדר דין מהיר וכן דחה את טענת הנתבעת לעניין התיישנות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובכתבי הטענות, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה וכי יש מקום להעביר את הדיון בתובענה לסדר דין רגיל;

תקנה 214יב לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת בזו הלשון:

(א) בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.

(ב)בעת מתן הוראה לפי תקנת משנה (א) יובאו בחשבון, בין השאר, ענינים אלה:

(1)מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין;