תא"ח 7766-07-16 רגב אלבק נ' הט ואח'

1. עניינה של התביעה, פינוי מושכר. בירור התביעה לגופה התייתר לאחר שנקבע מועד לדיון משום שהנתבעים פינו את המושכר. אי לכך, בוטל הדיון. בין הצדדים נותרה מחלוקת לעניין הוצאות המשפט והיא עניינה של החלטה זו.

2. לטענת התובע, הוא הגיש את התביעה ביום 05.07.16, טרם חלוף המועד לפינוי המושכר, שבהתאם להסכם השכירות היה 31.07.16, משום שאי פינוי המושכר במועד היה בגדר הפרה צפויה והוא נאלץ להקדים הגשת תביעתו לצורך צמצום נזקיו. לטענת הנתבעים, התביעה הוגשה שלא לצורך משום שהנתבעים פינו את המושכר במועד החוזי המוסכם.

3.שני הצדדים צירפו לכתבי טענותיהם תמלילי שתי שיחות שהתנהלו בין התובע לבין נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), קודם למועד הגשת התביעה.

4.העיון בתמלילים מעלה כי אלה תומכים בטענות התובע. הגם שמועד הפינוי בהתאם להסכם הוא 31.07.16 הנתבעת אמרה כי היא תפנה את הדירה רק "ב-15 לאוגוסט". כמפורט בתמליל, הנתבעת אמרה לתובע: "טוב אל תאריך אני אפנה לך את הדירה ב-15 לאוגוסט. תעשה מה שאתה רוצה". בתמליל שצורף לכתב ההגנה התובע שאל את הנתבעת חזור ושנה אם היא תפנה את המושכר במועד והנתבעת חזר ושנה התחמקה מלהשיב וסירבה לענות. התמלילים מגלים שגישתה של הנתבעת כלפי התובע הייתה מתריסה ותשובותיה היו מכוונות להותיר את התובע במצב של חוסר ודאות. כך למשל כאשר היא נשאלת אם תפנה ב- 31.07.16 היא השיבה: "אתה גם לא תקבל תשובה...". הנתבעת אף סירבה לשלם את שכר הדירה לחודש השכירות האחרון ואמרה לתובע כי עליו לגבות את דמי השכירות מבטוחה שנמסרה בהתאם להסכם השכירות להבטחת קיום החוזה.

5.לאור התנהגותה ואמרותיה של הנתבעת כאמור לעיל, חששו של התובע מפני הפרה צפויה שמהותה אי פינוי המושכר, היה מבוסס. בהתאם, הגשת התביעה הייתה מוצדקת.

6.לדברי התובע, נגרמו לו הוצאות בגין אגרה בסך 650₪, הוצאות מסירה בסך 222₪ ועלות תמלול בסך 206₪. על הנתבעים לשאת בהוצאות אלה. ביחס לשכ"ט עו"ד, יש ליתן משקל לעובדה שהדיון התייתר משום שהנתבעים פינו את המושכר קודם למועד הדיון.

7.אשר על האמור, הנתבעים ישלמו לתובע את הוצאות המשפט המנויות לעיל בסעיף 6 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 3,000₪.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.