תא"ח 64486-12-14 עמוסי ואח' נ' ברמוחה

לפניי בקשה לביטול פסק דין פינוי שניתן נגד הנתבעת ביום 21/01/15 בשל אי התייצבותה לדיון שנקבע בתובענה לפינוי מושכר שהגישו נגדה התובעים.

התובעים הגישו נגד הנתבעת תביעה לפינוי מושכר, בגדרה הם עתרו לסילוק ידה של הנתבעת מדירה שהשכירו לה על פי הסכם שכירות אשר נחתם ביום 23/07/14 ותוקפו לשנה, עד 10/08/15. על פי הנטען בתביעה הנתבעת הפרה את הסכם השכירות בכך שלא שילמה דמי שכירות וחשבונות חשמל ומים וארנונה. הנתבעת הגישה כתב הגנה בגדרו היא טענה כי כאשר נכנסה לדירה היא גילתה שמערכת ההסקה הביתית המופעלת על גז איננה פועלת. הנתבעת פנתה בעניין זה לתובעים ואלו טרחו לחבר את המערכת לגז רק אחרי חמישה חודשים. הנתבעת טוענת כי גם לאחר החיבור לא ניתן היה להפעיל את מערכת ההסקה כיוון שטכנאי הגז אמר לה שהארובה של המערכת איננה תקינה. במצב דברים זה החליטה הנתבעת כי היא תפעל בעצמה לתיקון הארובה על חשבון התובעים, ולדבריה היא לא שילמה דמי שכירות במשך חודשיים כדי לצבור ברשותה את הסכום הדרוש לתיקון.

לאחר הגשת כתב ההגנה נקבע מועד לדיון בתובענה, ברם הנתבעת ובא כוחה לא התייצבו לדיון ועל כן ניתן נגד הנתבעות פסק פינוי.

הנתבעת טוענת כי מן הדין להורות על ביטול פסק הדין כיוון שהודעת בית המשפט על מועד הדיון בתובענה הומצאה לבא כוחה כאשר הוא שהה בחו"ל, ולכן הוא לא ידע על מועד הדיון.

דין הבקשה להידחות. כידוע, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לביטול פסק דין עליו לשקול את הסיבה לאי התייצבותו של בעל הדין לדיון, ובעיקר את סיכויי ההגנה (ראו – רע"א 1957/12 חלה נ' כהן – פורסם בנבו (22/05/12)). במקרה שלפניי קשה לומר כי לנתבעת יש סיבה טובה לאי התייצבותה, שכן קביעת מועד הדיון בתובענה תוך זמן קצר מעת הגשת כתב ההגנה הייתה מהלך צפוי לנוכח הוראת תקנה 215 יא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

אשר לסיכויי ההגנה, אלו נמוכים ביותר. הנה כך, בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי לא שילמה את דמי השכירות כדי לממן את תיקון הארובה, ולדבריה לשם כך די בדמי שכירות של חודשיים או שלושה (ראו – סעיף 8 לכתב ההגנה). מאז הוגש כתב ההגנה הנתבעת לא שילמה דמי שכירות בגין שלושה חודשים (ראו – סעיף 2 לתגובת התובעים אשר לא נסתרה בתשובה לתגובה). מאידך, אין טענה מצד הנתבעת כי היא תיקנה באמצעות הכסף שנחסך בידה את הארובה. כמו כן, אין מחלוקת על כך שהתובעים נאלצו לשלם במקום הנתבעת את תשלומי ועד הבית (ראו – סעיף 5 לתשובת הנתבעת לתגובת התובעים). זאת ועוד, הנתבעת טרם הסדירה את תשלום הארנונה לשנת 2014 (ראו – נספח א' לתשובת התובעים). ולבסוף, בסעיף 8ב להסכם השכירות נקבע כי כל צד רשאי להביא את ההסכם לקיצו בהתראה של חודשיים מראש, כך שגם אם הנתבעת לא הפרה את ההסכם יש עילה טובה לפינויה לאחר שחלפו כמעט ארבעה חודשים מיום הגשת התביעה.

אשר על כן- הבקשה נדחית. הנתבעת תשלם לתובעים את הוצאות הבקשה בסך של 1,000₪.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ה, 26 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.