תא"ח 59671-02-16 אנגל ואח' נ' ח'טיב ואח'

1. על פי כותרת התביעה וההזמנה לדין, מדובר בתביעה לפינוי מושכר שהוגשה ב 28.2.16, לפי פרק ט"ז(4) לתקנות סדר הדין האזרחי . עם זאת לא צורפו לה תצהירים כנדרש.

2. ב 7.3.16 ניתנה החלטה שככל שיש לתובע אישור מסירה, יוכל להגיש בקשה למתן פסק דין בחלוף המועד להגשת הגנה.

3. ב 15.8.16 התרעתי כי במידה ולא תוגש הגנה בתוך 30 יום או לחלופין בקשה למתן פסק דין - תמחק התביעה מחוסר מעש. צוין שימי פגרה במנין. ההחלטה דוורה בפקס למשרד ב"כ התובע , בו עובד יותר מעו"ד אחד, ואין טענה שלא התקבלה במועד.

4. ב 31.8.16 הגיש ב"כ הנתבע בקשת ארכה להגשת כתב הגנה. פורט בה כי הנתבע חתם על יפוי כוח לבא כוחו עוד ב 2.5.16 אלא שבשל עומס לא הוגשה הגנה.

5. באותו יום ניתנה החלטה כי הבקשה נדחית, אלא אם תוגש בהסכמה. זאת בשים לב לסדר הדין בו הוגשה התביעה (שהנו סדר דין מזורז). ההחלטה שניתנה בפתקית על גבי הבקשה עצמה, דוורה בפקס למשרד ב"כ התובעים ב 1.9.16, ואין טענה שלא התקבלה.

6. גם משעה שניתנת החלטה כזו, יכול נתבע לקבל יומו אם בטרם יתבקש פסק דין או יתן ביהמ"ש פסק דין – יזדרז הוא ויגיש הגנה.

7. הנתבעים לא טרחו להגיש הגנה והתובעים מצדם לא טרחו לבקש פסק דין.

בהמשך להחלטה מיום 15.8.16 מחקתי התביעה מחוסר מעש, בפסק דין מיום 21.9.16: ציינתי שאמנם רשאי ביהמ"ש לתן פסק דין מיוזמתו לפי תק' 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, גם בלא בקשה, אולם אין מדובר בזכות קנויה של תובע שכך ייעשה; ומשעה שניתנה החלטה ב 15.8.16 כי אם לא תוגש בקשה למתן פס"ד תמחק התביעה מחוסר מעש הרי שהיה צריך לבקש פסק דין, וזה ממילא עניינו של תובע.

8. כעת הגישו התובעים בקשה לביטול פסה"ד שמחק התביעה מחוסר מעש. היות ומחיקה מחוסר מעש הנה אקט שביוזמת ביהמ"ש ולא היעתרות לבקשת נתבע, אדון גם בבקשת הביטול במעמד צד אחד, שכן עמדת הנתבעים אינה מעלה או מורידה בענין זה. הרציונל הגלום בתקנה 156 אינו שמירה על אינטרס הנתבע הספציפי אלא על אינטרס כלל ציבור המתדיינים, על מנת שלא יבוטל לריק זמן שיפוטי בהחלטות ומעקבים חוזרים אחר תביעות ששוכבות כאבן בלא הופכין, בלא שמגישן מקדמן או מקיים החלטות ביהמ"ש (יש לא מעט מקרים כאלה, והצטברותם גוזלת משאבים שיפוטיים יקרים). אם לא יכול ביהמ"ש לקדם תביעה מחמת אי חוסר מעש של מי שהגיש אותה, אין סיבה שלא תמחק, ויש להעדיף הקדשת משאבים שיפוטיים ומערכתיים לקידום עניינם של תובעים הנכונים ועושים לקידום תביעתם.