תא"ח 48682-05-15 חזקאל נ' עקיבא ואח'

בפניי בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה שניתן על ידי ביום 16.09.2015 לאחר דיון ללא התייצבות מטעם המבקשת, מאחר שלא הוגש כתב הגנה מטעמה.

עניינה של התביעה הוא פינוי מושכר ששכרה המבקשת ובעלה מהמשיבה לשם מגורים. על פי האמור בכתב התביעה, החוזה הופר על ידי המבקשת ובעלה בכך שחלק משכר הדירה החודשי לא שולם, החל מחודש ינואר 2015. הפרות נוספות הם אי תשלום עבור צריכת החשמל הגז והמים, ארנונה וועד הבית. מחדלים אלו מהווים הפרה יסודית של סעיף 12 להסכם השכירות.

כתב התביעה הומצא כדין לידי המבקשת.

המסגרת הנורמטיבית:

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א"), קובעת:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

בדיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד, יש להבחין בין פסק דין שניתן שלא כהלכה, שאז הביטול הוא מחובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה וביטולו נתון לשיקול דעת בית המשפט. קיים שוני בשיקולי בית המשפט לגבי שני סוגי החלטות אלה.

בביטול מחובת הצדק בית המשפט בוחן את תקינות ההליך שהביא למתן פסק הדין, וככל שיוכח לבית המשפט קיומו של פגם הפוגע בתקינות ההליך, ייעתר בית המשפט לבקשה. במקרים אלו שיקול הדעת הוא מצומצם.

כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע:

"פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה... רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק Ex debito justita. פסק דין כזה פגום הינהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין ואפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".

ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397-398.

במרוצת השנים נקבעו חריגים ונסיבות אשר בהתקיימם, הגם שנפל פגם בהליך, לא יורה בית המשפט על ביטול פסק הדין אשר ניתן. כך למשל קבע כבוד השופט סובל משה במסגרת פסק דין בערעור על החלטה בה התקבלה טענה לביטול פסק דין מחובת הצדק עקב אי מסירת הזמנה לדין כי בנסיבות בהן כתב התביעה נמסר והנתבע ניהל משא ומתן עם התובע ביחס לנושא התובענה אך בחר שלא להגיש כתב הגנה, אין לקבל את טענתו בדבר אי המצאת הזמנה לדין ודחה את הטענה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

"בנסיבות אלה משידעו המשיבים על התביעה אשר הוגשה כנגדם, ואף ניהלו משא ומתן עם המערערים לאחר קבלת כתב התביעה לצורך סיום המחלוקות ביניהם, ובחרו במכוון וביודעין שלא להגיש כתב הגנה במועד, אין לקבל את הסתתרותם מאחורי אי המצאה פורמאלית של ההזמנה לדין.

...

לאור האמור לעיל אני קובע כי אין לבטל את פסק הדין מחמת הצדק."

בש"א (ת"א) 173429/07 לוין נפתלי נ' מונסטויז'ן ישראל בע"מ, (19.12.2007)

פסק הדין התבסס, בין השאר, על הלכות הרלבנטיות אף לענייננו, בדבר דרישת הצדק מן הטוען לצדק והעדפת כלל הידיעה על כלל ההמצאה בנסיבות המתאימות, כפי שנכתבו ברע"א 7724/04 לריסה גולנו נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, (4.11.2004), על ידי כב' השופט רובינשטיין: