תא"ח 41354-02-17 גוברין נ' מלכה ואח'

בפני בקשה שניה למתן פסק דין בהעדר הגנה. הבקשה הראשונה נדחתה על ידי ביום 31.3.17 וזאת מן הטעם כי על אישורי המסירה כלל לא נרשמו פרטי כתבי בית הדין שהומצאו, והמסירה גם נעשתה לשכנה של הנתבעים, במקום לנתבעים עצמם. כעת מוגשת כאמור בקשה נוספת, אליה מצרף התובע אישור מסירה לאימו של הנתבע מס' 1. כעולה מתצהיר המוסר, אין חולק כי האם אינה מתגוררת עם הנתבעים, וממילא ברור כי אין מדובר במסירה כדין על פי תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). אלא מאי? התובע טוען בתצהיר המוסר כי האם שוחחה בנוכחותו עם הנתבע 1 והוא אישר לה לקבל את כתב התביעה בשמו ובשם אשתו.

דין הבקשה להידחות. תקנה 478(ב) לתקנות מחייבת כי מינוי מורשה לקבלת כתבי בית דין יעשה בכתב. מאחר ואין אישור בכתב בענייננו, אין מדובר במסירה כדין.

יש להצטער על נסיונות "קיצור הדרך" בביצוע ההמצאה בתיק זה. אין לי אלא לצטט מהסיפור הידוע מהתלמוד:

"אמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת... תינוק מאי היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים ואמרתי לו באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה והלכתי בקצרה וארוכה כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין. חזרתי לאחורי אמרתי לו בני הלא אמרת לי קצרה? אמר לי ולא אמרתי לך ארוכה? נשקתיו על ראשו ואמרתי לו אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם"

(בבלי, עירובין נג, ע"ב).

מוטב שהתובע יפעל להמצאה כדין כנדרש בתקנות, ומקל וחומר נוכח העובדה כי מדובר בהליך מקוצר שעניינו פינוי.

כאמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ז, 17 מאי 2017, בהעדר הצדדים.