תא"ח 37664-02-15 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' אברהם

תביעה לפינוי מושכר.

רקע כללי 

התובעת, בעלת זכויות במגרש באזור התעשייה בדימונה בו ממוקמים תחנת תדלוק ומבנים מסחריים. התובעת ניהלה את תחנת התדלוק באמצעות שותפות בבעלותה בשם דלק קמעונאות (להלן: "השותפות").

בשנת 2008 השותפות חתמה על הסכם שכירות עם הנתבע של שטח בתחנה בו הפעיל הנתבע עסק של סיכת רכב ורחיצה ידנית של כלי רכב. תקופת ההסכם נקבעה עד ליום 31.12.09. אין מחלוקת בין הצדדים שלפני תחילתו של ההסכם, שכר הנתבע את הנכס למעלה מחמש עשרה שנה ואף לאחר תום תקופת ההסכם הנקובה בו המשיך הנתבע לשכור את הנכס באותם התנאים.

דמי השכירות שנקבעו בהסכם עמדו על 2,600 ₪ לחודש. בהסכם נקבעה הצמדה של דמי השכירות למדד, אולם בפועל שולמו דמי השכירות בסכום הנומינלי. כמו כן ועל פי ההסכם נדרש הנתבע לשלם תשלומים שוטפים שחלים על הנכס.

ביום 9.12.14 פנתה התובעת לנתבע וביקשה את פינוי הנכס עד יום 31.1.15. לטענתה, היא זקוקה לשטח לצרכיה שלה. הנתבע סירב לפינוי המהיר בטענה כי השקיע הרבה בנכס וצבר מוניטין ועל כן מגיע לו פיצוי וכן כי יש להעמיד לרשותו תקופה ארוכה יותר להתפנות מן הנכס. בעקבות סירובו של הנתבע להתפנות מן הנכס הוגש הליך זה.

טענות הצדדים

התובעת טענה כי על פי הדין, זכותה לסיים את הסכם השכירות בהודעה כפי שעשתה. עוד טענה כי מזה תקופה שהנתבע אינו משלם את דמי השכירות ואת הוצאות החשמל והמים ובפברואר 2015 עמד חובו עקב כך על סכום של 13,517 ₪ ואף מטעם זה היא רשאית לפנותו, נוכח הפרה יסודית של הסכם השכירות.

עיקר טענתו של הנתבע היא כי יש לאפשר לו הודעה מוקדמת משמעותית (בדיון העלה דרישה לשנתיים או שלוש שנים של הודעה מוקדמת), נוכח תקופת השכירות הממושכת וההשקעה הרבה שהשקיע במקום. הנתבע טען כי על פי הדין מגיעה לו תקופת הודעה מוקדמת "סבירה" וחודשיים הודעה מוקדמת אינם בגדר תקופה סבירה וכן טען להסכם מכללא בינו לבין התובעת.