בפני תביעה לפינוי וסילוק יד לפי תקנה 215 לתקנות סדי הדיו האזרחי
1. התובע הינו בעלים של דירת מגורים, ברח' יהודה בורלא 33/4 , תל אביב הידועה כגוש 7221 , חלקה 18 (להלן : "המושכר/הדירה").
2. התובע השכיר את הדירה לנתבעים את הדירה עפ"י הסכם שכירות מיום 21/05/2017 לתקופה קצובה מיום 01/07/2017 עד ליום 30/06/2018 עם אופציה לשנה נוספת בהסכם שכירות בלתי מוגנת שנכרת בין הצדדים (להלן: "ההסכם").
3. לטענת התובע, במהלך המו"מ עם התובע אשר קדם לשכירת הדירה הציג עצמו הנתבע בפני התובע כאיש עסקים, בעל חברה המעסיקה 50 איש, אך עם קבלת החזקה בדירה, השתנתה התנהלות הנתבעים והם החלו להעלות טענות דמיוניות על מצב הדירה, להעליב את התובע, לקרוא לו בשמות גנאי, לאיים עליו ובסופו של יום אף הודיעו לו כי אין בכוונתם לשלם את דמי השכירות, מה שמהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות. בנוסף, התברר לתובע, כי הנתבע הינו פושט רגל.
לטענת התובע, אילו ידע כי מדובר בפושט רגל, לא היה משכיר לנתבעים את הדירה והסתרת המידע על היות הנתבע פושט רגל מהווה הטעייה המקנה לתובע את הזכות לבטל את ההסכם.
4 . לטענת התובע, ביום 06/06/17 הוא עדכן את הנתבע כי השוכרים הקודמים פינו את המושכר וכי החל בפינוי הדירה מפרטי התכולה שבה, זאת עקב רצונם של הנתבעים לקבל דירה ריקה מרכוש, למעט הפריטים המצוינים בהסכם השכירות. כן עדכן התובע את הנתבע על כוונתו להביא איש מקצוע כדי לתקן ולשפץ את הדירה ולהביא מנקה לניקיון מטעמו לקראת כניסת הנתבעים למושכר.
ביום 13/06/17 עם סיום השיפוצים עדכן התובע את הנתבע בעבודות והתיקונים שנעשו בדירה והציע לנתבע לבקר בדירה לשם התרשמות כללית.
5 . לטענת התובע, ביום 15/06/17 הגיעו הנתבעים בפעם השלישית לדירה, ערכו סיור יסודי בכל הדירה שהייתה ריקה ובסופו ביקשו מספר תיקוני צבע, רובה וסיליקון באזור השיש במטבח וכן הגבהת התריס בסלון מפאת גובהו של הנתבע. התובע הסכים וביום 18/06/17 הגיע איש תריסים ואלומיניום ועבד על כל התריסים והחלונות במושכר, ביום 19/06/17 הגיע הצבעי לתיקוני צבע וביום 21/06/17 הגיע איש מקצוע לתיקוני הרובה בהתאם לבקשתם של הנתבעים.
6 . טוען התובע, שביום 22/07/17 עדכן שוב את הנתבע בכתב על כל מה שנעשה בדירה לבקשת הנתבעים והמליץ לנתבע לדאוג למנקה מטעמו. כן הציע לנתבעים ביום 22/06/17 להקדים ולקחת את המפתח לדירה כדי לנקות את הבית ביסודיות. ביום 26/06/17 נפגשו הצדדים למסירת מפתחות הדירה וקבלת הערבות הבנקאית.
7 . לטענת התובע, למרות שהנתבעים ערכו סיור בדירה לאחר השיפוץ ואישרו כי הדירה מסודרת ותקינה למגורים, לאחר כניסתם לדירה החלו לבוא אל התובע בדרישות שונות והנתבע שלח לתובע רשימה של ליקויים מינוריים אותם דרש לתקן, למרות שלא היה על התובע כל חובה לעשות כן.
26לטענת התובע, ביום 27/06/1 7 הוא לדירה עם איש מקצוע לבדוק את הליקויים הנטענים ולבצע תיקונים. בעת שהיית התובע ויש המקצוע בדירה, החל הנתבע לצרוח כאשר הוא מתבטא בצורה מזלזלת ופוגענית כנגד התובע, וסילק את התובע ובעל המקצוע מהדירה, כאשר נוכח לדעת כי התובע אינו מתכוון לנקות את כתמי השמן בארונות המטבח. למחרת ביום 28/06/2017 לא אישר הנתבע לתובע ולאיש המקצוע להגיע לדירה לשם התקנת תריס חדש אשר הגיע מהמפעל במיוחד עבור החלון בממ"ד.
8 . טוען התובע, שכאשר הבין שעשה מיקח טעות כאשר השכיר לנתבעים את הדירה, הוא הציע לנתבע להחזיר לנתבעים את דמי השכירות ששילמו ובלבד שיעזבו את הדירה. למרות כל התלונות ולכאורה הליקויים הרבים, לא הסכימו הנתבעים לבטל את ההסכם בטענה כי למרות כל הבעיות בדירה הם יישארו בדירה על מנת ללמד את התובע לקח. הנתבע הודיע לתובע בהודעה קולית כדלקמן: "תקשיב חבוב, ההצגה שעלתה בהבימה בחודשיים האחרונים "גד הנחמד" ירדה מהאקרנים, הסתיימה ההצגה" ..."יש גם גד מאוד לא נחמד"... אני בעל הדירה עכשיו... יש לנו בחברה 50 חברה כמוך שאנחנו מעסיקים"........ "אז תהיה קטן ונמוך 1.80 כמדומני ותן כבוד לאנשים חזקים ואיכותיים ממך".
9. טוען התובע שהנתבע איים עליו שישלח לו "איש נחמד". וכתב: "נתתי את הטלפון שלך לבחור נחמד בשם שירן אלפסי. הוא מחפש דירה וייצור אתך קשר היות ואתה מתווך באזור רמת אביב ג'. תיפגשו לכוס קפה אולי ברולדין ותתרשמו אחד מהשני. התובע טוען הבין את הרמז והודיע לנתבע כי אין לו כוונה להיפגש עם אותו שירן, הנתבע ענה : "בסדר אני סומך על שירן. הוא יגרום לן לפגוש אותו עם הקסם המיוחד שלו".
10. מפרט התובע, כי ביום 28/06/2017 שלח ב"כ הנתבעים מכתב בו נטען שהמושכר לוקה בליקויים רבים וכי במידה ולא יתוקנו הליקויים לשביעות רצונם, יקוזזו דמי התיקון משכר הדירה החודשי, דהיינו כי אין בכוונתם לשלם את דמי השכירות עבור המושכר. ב"כ התובע השיב לב"כ הנתבע במכתב מיום 02/07/17 ונתן לנתבעים אפשרות לחזור בהם מהודעתם כי לא ישלמו את דמי השכירות. הנתבעים נדרשו להודיע בכתב בתוך 48 שעות כי השקים יכובדו וכי הם יקיימו את תנאי ההסכם. בתגובה שלח ב"כ הנתבע שני מכתבים מיום 03/07/17 ומיום 04/07/17 בהם חזרו הנתבעים
על עמדתם כי בכוונתם לקזז כספים מדמי השכירות.
11. לאור המפורט, כתב ב''כ התובע ביום 06/07/17 לב''כ הנתבעים כי לאור הודעתם על כוונתם לבצע "קיזוז", דהיינו להמשיך להישאר בדירה מבלי לשלם שכר דירה, מה שהמהווה הפרת הסכם השכירות, מבטל התובע את הסכם השכירות, והנתבעים לפנות את הדירה תוך 7 ימים.
12. לטענת התובע, הודעת הנתבעים על כוונתם לקזז דמי שכירות, מהווה הפרת ההסכם. מה עוד, שהנתבעים ביקרו בדירה מספר פעמים, בדקו אותה ומצאו אותה מתאימה לצרכיהם. התובע ביצע עבודות שונות בדירה לבקשת הנתבעים.
לטענת התובע, אין קשר בין מצב הדירה להודעת הנתבעים על קיזוז. הנתבעים, ובעיקר הנתבע שהוא פושט רגל, לא התכוונו מלכתחילה לשלם את דמי השכירות וכל הטענות הן בבחינת תירוצים בלבד כדי להימנע מתשלום.
לטענת התובע, הנתבע הטעה אותו המכוון, עת הציג עצמו כ"בעל יכולות כספיות", כאשר למעשה בפועל הינו חדל פירעון.
13. הנתבעים טוענים, כי לתובע אין כל עילה ו לדרוש את פינוי הנתבעים מהמושכר, כיוון שהנתבעים לא הפרו את הסכם השכירות. הנתבע מכחיש את טענת התובע לפיה הוא הסתיר את היותו פושט רגל. בנוסף, הודעת הנתבעים שבכוונתם לקזז מדמי השכירות, אינה מהווה משום הפרת הסכם.
14. הנתבעים טוענים, כי הם שילמו ומשלמים את שכר הדירה בהתאם לקבוע בהסכם, ואינם מתחמקים ו/או מאחרים מלשלם את שכר הדירה, כך שאין הפרת הסכם בענין זה. בנוסף, הנתבע אינו פושט רגל, אלא מצוי בהליך של פשיטת רגל וטרם הוכרז ככזה, עובדה שהיתה ידועה היטב לתובע לאורך כל המשא ומתן שקדם לכריתת ההסכם ואף במועד כריתת ההסכם. משכך לטענתם, לתובע אין זכות חוזית לדרוש את ביטול הסכם ואת פינוי המושכר, כיוון שההסכם לא הופר.
15. לטענת הנתבעים, התביעה דנן הוגשה, רק לאחר שהם שלחו לתובע הודעה על כוונת קיזוז משכר הדירה נוכח הליקויים הרבים שנמצאו בדירה. ההסכם אינו מגביל את זכות הנתבעים לקיזוז חובות הנובעים מהסכם השכירות כקבוע בסעיף 53 לחוק החוזים [חלק כללי] התשל"ג 1973- , ועל כן
הודעת הנתבעים כי בכוונתם לקזז לתובע מדמי השכירות אינה מהווה הפרת ההסכם ובכל מקלה, אין חולק שלא נעשה קיזוז.
הנתבעים טוענים, שהיה מקום שהם יגישו תביעה בדרישה להשבה ו/או קיזוז ו/או פיצוי בדבר כספים שקיבל תוך הטעיה ו/או מצג השווא, שנעשו על ידו, אך זאת טרם נעשה והנתבעים שומרים על זכותם לעשות כן. לטענתם, התובע הוא שהפר את ההסכם.
הצדדים ויתרו על הליך הוכחות וביקשו לסכם וליתן פס"ד עפ"י כתבי הטענות והסיכומים.
לאחר עיון בטענות הצדדים, סבורני שיש לדחות את התביעה, ואפרט.
אין מחלוקת שהנתבעים משלמים את דמי השכירות כסדרם. טענת התובע היא שהנתבעים מתכוונים להפר את ההסכם בהודעת הקיזוז מטעמם, שהם איימו עליו.
הודעת הנתבעים לגבי ליקויים בדירה וכוונתם לקיזוז אינה הפרה. ברגע שהנתבעים יפסיקו לשלם את דמי השכירות ו/או כל התחייבות אחרת שלהם בהסכם, תהיה לתובע עילה להגשת תביעת פינוי. מה עוד, שההסכם לא אוסר העלאת טענת קיזוז.
גם הטענה שהנתבע הינו בהיליכ פש"ר אינה עילה לפינוי. ראשית, התובע לא סתר את טענת הנתבעים, שהם הודיעו לו מראש שהנתבע בהליכי פש"ר. ואכן, השיקים לכיסוי דמי השכירות ניתנו ע"י הנתבעת ולא ע"י הנתבע.
ככל שהתובע מרגיש מאויים, תביעת פינוי אינ נותנת מענה לאיומים.
לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה.
התובע ישלם לנתבע הוצאות שכר עדים שהגיעו לדיון בסך 750 ₪ לכל עד.
בנוסף ישלם לנתבעים ביחד ולחוד, הוצאות שכ"ט בסך 2,500 ₪.