תא"ח 32296-10-13 גנני נ' ליאל הנעלה בע"מ ואח'

1.לפניי בקשת הנתבעים לביטול פסק דין ועיכוב הליכי הוצל"פ.

2.אסקור להלן, בתמצית, את העובדות הנחוצות לענייננו:

2.1התובעת היא הבעלים של חנות הנמצאת בכיכר מאירהוף 6/12, קריית אליעזר וידועה כחלקה 35/12 בגוש 10916 (להלן: "החנות").

2.2ביום 10.6.12 חתמה התובעת עם הנתבעת מספר 1 (להלן: "החברה"), על חוזה שכירות בלתי מוגנת ביחס לחנות (להלן: "החוזה") והנתבעים מספר 2 ו-3 חתמו על ערבות לקיום כל התחייבויות החברה על פי החוזה. יוער, כי הנתבעים או מי מהם השכירו את החנות מהתובעת עוד בשנת 2008 בהתאם לחוזה מיום 30.4.08.

2.3ביום 15.10.13 הגישה התובעת תביעה לפינוי מושכר (החנות) לפי פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

2.4ביום 3.12.13 הגישה התובעת הודעה על אישורי המצאה של כתב התביעה לנתבעים ביום 20.10.13.

2.5הנתבעים לא הגישו כתב הגנה, ועל כן, ביום 25.12.13, ניתן פסק דין כנגדם. הוא פסק הדין מושא בקשה זו (לעיל ולהלן: "פסק הדין").

2.6ביום 23.6.15 הגישו הנתבעים בקשה לביטול פסק הדין.

3.בבקשתם, לא הכחישו הנתבעים כי כתב התביעה ומאוחר יותר, פסק הדין, הומצאו להם, אך טענו לשניים: האחד, כי פסק הדין ניתן בניגוד להסכמה בין באי כוח הצדדים לפיה ניתנה ארכה להגשת כתב הגנה כל עוד מתנהל משא ומתן בין הצדדים ומאוחר יותר, סוכם כי אם המשא ומתן לא יצלח, הצדדים יפנו בבקשה לביטול פסק הדין; והשני, לאחר שמשא ומתן לא צלח, התובעת חזרה לחוזה הנוכחי והיה ברור שהתביעה נזנחה על ידה.

4.אין בידי לקבל את שתי הטענות גם יחד.

ראשית, הטענות אינן מתיישבות זו עם זו: או שסוכם שאם המשא ומתן לא יצלח תוגש בקשה לביטול פסק הדין או שהתובעת זנחה את התביעה משהמשא ומתן לא צלח.

שנית, ההסכמות הנטענות הן בין עורכי הדין, ועל כן, המדובר בעדות שמיעה. מנגד, המסמכים שצרפו הנתבעים לבקשתם סותרים טענה בדבר זניחת תביעה.

כך למשל במכתב מיום 26.12.13, אכן הודיע בא כוחה דאז של התובעת, לבא כוח הנתבעים, כי: "מובהר כי לא בקשתי כל פסק דין וכי מבחינתי הוסכם שמועד הגנת מרשיך יידחה עד למועד שסיכמנו (7.1.14). הנני מקווה לפיכך, כי נצליח להשיג הסדר פשרה, ובמידה ולא הרי שאסכים לביטול פסק דין". מכאן, הנך למד שלושה: האחד, לא סוכם על ארכה נוספת מעבר ליום 7.1.14; השני, לכל היאוחר ביום 26.12.13 ידעו הנתבעים על פסק הדין; והשלישי, לכל היאוחר ביום 7.1.14, ומשלא הגיעו הצדדים להסכם פשרה - היה על הנתבעים להגיש בקשה לביטול פסק דין תוך ציון הסכמתה של התובעת. זאת אף זאת, לא עשו.