יחזקאל נ' פלונית

לפניי תביעה לפינוי דירת מגורים בקומה שנייה בבניין ברחוב X ברמת גן הידועה כתת חלקהY בגוש Z, חלקה 428 (להלן: "המושכר") בהתאם לפרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

מבוא – העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת :

1. בין התובע כמשכיר לבין הנתבעת כשוכרת נחתם ביום 15/1/16 הסכם להשכרת המושכר וזאת, בשכירות בלתי מוגנת ל-24 חודשים, החל מיום 15.2.16 ועד ליום 14.2.18, עם אופציה ל-36 חודשי שכירות נוספים.

    

2. אין עוררין כי כבטוחה לקיום התחייבויותיה לפי הסכם השכירות, מסרה הנתבעת בידי התובע שיק ביטחון של בנק הדואר.

    

3. אין עוררין כי בזמנים הרלוונטיים לחתימת הסכם השכירות, הדירה הייתה מצויה בעבודות שיפוץ, במסגרת תמ"א 38 לכל בניין המגורים ומידע בדבר נמסר לנתבעת עובר לחתימה על הסכם השכירות (ראו סעיף 3 להסכם). בהתאמה, נקבע בהסכם השכירות מתווה מיוחד לתשלום דמי השכירות באופן מדורג, כך שבזמנים המקבילים לעבודות השיפוצים תשלם הנתבעת סכום מועט יותר ועם סיום השיפוצים בדירה ולאחר מכן בבניין, הסכום יעלה בהדרגה.

    

4. אין חולק כי בהודעת דואר אלקטרוני מיום 20/3/16, ביקשה הנתבעת הפחתה מדמי השכירות בשל עבודות התמ"א וכי התובע נעתר לבקשה, תוך שהסכים כי תהיה הפחתה משכר הדירה בשיעור 750 ₪, עד לסיום העבודות על מדרגות הבניין. בהתאמה לאמור שילמה הנתבעת שכר דירה על סך 2,450 ₪ , שהוא שכר דירה מופחת ב – 750 ₪, בגין חודשים מרץ-אוקטובר 2016. במאמר מוסגר יצויין כי במעמד הדיון התחוור כי הנתבעת משלמת שכר דירה מופחת כאמור עד היום.

    

   טענות הצדדים:

5. התובע טוען כי יש להורות על פינויה של הנתבעת מהדירה וזאת, בהתבסס על שניים עיקריים:

   ראשית, לטענתו הסכמתו להפחתת סך 750 ₪ מדמי השכירות היתה רק למועד בו המדרגות לא היו תקינות ואולם, התחוור לו כי – בניגוד להצהרת הנתבעת – המדרגות היו תקינות כבר בחודש אוקטובר 2016 ומשכך, על הנתבעת חלה, מאותו מועד, החובה לשלם את דמי השכירות במלואם. לטענת התובע, הוא פנה אל הנתבעת בדרישה להשלמת דמי השכירות ואולם, דרישה זו לא נענתה על ידה ובשלב מאוחר יותר נענתה באופן לא ענייני ומשכך, הפקיד את שיק הביטחון, אשר נמסר לו כבטוחה במסגרת הסכם השכירות, דא עקא - זה חולל. בנסיבות אלו , לטענת התובע הנתבעת הפרה את הסכם השכירות עת לא שילמה את דמי השכירות במלואם.