תא"ח 27328-10-16 לבונסקי-וב נ' כץ ואח'

בפני תביעה לפינוי הנתבעים מהנכס שבבעלות התובעת ואשר הושכר לנתבעים. הנכס הינו דירת גן המצויה ברחוב חביבה רייך 1/4 בקומה ראשונה, וידוע כגוש 10445, חלקה 262/28 (להלן: "הנכס").

התביעה הוגשה לתיק ביום 25.10.16.

בהחלטתי מיום 31.10.16 הוריתי לתובעת להמציא לנתבעים את כתב התביעה וההחלטה הנ"ל, ולהמציא לתיק אישור מסירה.

ביום 10.11.16 המציא ב"כ התובעת לתיק אישור מסירה ותצהיר מוסר מהם ניתן ללמוד כי כתב התביעה וההחלטה מיום 31.10.16 הומצאו לידי הנתבעים באמצעות הדבקה במען, וזאת לאחר שבוצעו שלושה ביקורים של השליח בכתובת הנכס. ההדבקה במען בוצעה ביום 31.10.16.

עוד בטרם חלף המועד להגשת כתב ההגנה, הגיש ב"כ התובעת, ביום 20.11.16, בקשה למתן פסק דין לפינוי כנגד הנתבעים, וכן לחייבם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

במסגרת הבקשה הנ"ל, נטען כי הוצאות התובעת בגין הגשת התביעה הסתכמו בסך של 11,842 ₪. לבקשה צורפו חשבוניות בגין תשלום שכ"ט לב"כ התובעת, תשלום אגרה ועלות ביצוע מסירה אישית כאמור.

ב"כ התובעת ציין בבקשה כי התקבל בידיו דוא"ל מב"כ הנתבעים ביום 17.11.16 אליו צורפה הודעה לא חתומה שלגביה נטען כי הוגשה לתיק בית המשפט. ברם בדיקה בנט המשפט העלתה כי באותו המועד ב"כ הנתבעים טרם עודכן כמייצג בתיק וכי טרם הוגשה ההודעה שנשלחה לתיק בית המשפט.

לגופו של עניין, בהודעה שנשלחה נטען כי ביום 15.11.16 פינו הנתבעים את הנכס המושכר באופן סופי, וכי ב"כ הנתבעים מסר לכאורה לב"כ התובעת הודעה על כוונת הנתבעים לפנות את המושכר, עוד קודם לקבלת כתב התביעה בידי הנתבעים. לאור האמור, הנתבעים סברו כי אין מקום להשית עליהם הוצאות מכל סוג שהוא, וכי יש למחוק את התביעה ללא צו להוצאות.

ביום 20.11.16 הוגשה תגובת ב"כ הנתבעים לבקשה למתן פסק הדין, ובמסגרתה חזר ב"כ הנתבעים על האמור בהודעה הנ"ל, וסבר כי יש מקום למחוק את הבקשה למתן פסק דין. ב"כ הנתבעים הדגיש כי הסעד המבוקש בוצע זה מכבר, וכי הודעה בעניין כוונת הנתבעים לבצע פינוי נמסרה כאמור עוד קודם להגשת התביעה.

לבקשה זו של הנתבעים לא צורף תצהיר של הנתבעים ו/או של בא כוחם ו/או אסמכתא כלשהי המלמדת על מסירת ההודעה בדבר כוונת הנתבעים לפנות את הנכס, ובפרט את המועד בו נמסרה.