תא"ח 25316-03-15 לגופרה בע"מ נ' חלבי ואח'

1.בפניי תביעה לפינוי מושכר – חנות הנמצאת ברחוב גולדה מאיר 8 בחולון המהווה סניף של רשת "לה גופרה" שבבעלות התובעת 1 (להלן: "המושכר").

2.בכתב טענותיה הכבירה התובעת 1 טיעונים רבים המגבשים לטעמה את העילה לפינוי המבוקש. עם זאת מצאתי, כרלוונטיים להכרעה במסגרת ההליך המיוחד שבפניי, אך את הטיעונים בדבר הפרת הסכם הזיכיון שנכרת בין הצדדים בשל אי תשלום דמי שכירות (להלן: "הסכם הזיכיון").

3.לא אחזור על טענות הצדדים ואתמקד בהכרעתי, לאור העולה מכתבי הטענות, התצהירים והראיות שהוגשו בצמוד להם, העדויות והסיכומים שנשמעו בפניי.

4.בהתאם להסכם הזיכיון שנכרת בין התובעת 1 לנתבע 1 (סעיף 5.2), היה על הנתבע 1 לשלם את כל חיובי התובעת 1 על פי חוזה ההתקשרות שלה עם הנתבעת 2 ועיריית חולון (נספח 4 לכתב התביעה). בכלל כך באים כמובן גם דמי השכירות בגין המושכר (להלן: "חוזה ההתקשרות").

5.בהתאם לחוזה ההתקשרות (סעיף 14.2) ולהסכם הזיכיון (כאמור בסעיף 5.2), על הנתבעים לשלם את דמי השכירות החודשיים אחת לרבעון, ביום הראשון לכל חודש, בכל פעם לתקופה של רבעון ומראש.

6.אף לפי גרסת הנתבע 1 שולמו דמי השכירות, לפחות בגין הרבעון האחרון לשנת 2014, רק בראשית שנת 2015 (ואף זאת בשיקים מעותדים שתאריך פירעונם בשנת 2015). לא זו אף זו, אחד השיקים חזר באי כיסוי מתאים (שיק מספר 10484 ליום 28.02.2015 על סך 20,250 ₪. ראו בעניין זה גם עדות הנתבע 1 עמ' 7 שורות 7-8 ושורות 27-28).

7.אף לפי גרסת הנתבע 1, ניסיון לשלם את דמי השכירות בגין הרבעון הראשון והשני של שנת 2015, לא נעשה אלא בסוף חודש מרץ 2015.

8.תוצאת האמור עולה כי בראשית הרבעון השני לשנת 2015, ואף לגרסת הנתבע 1, נזקפו לחובתו 2 הפרות שעניינן באי תשלום דמי השכירות במועד.

9.טוען הנתבע 1 כי הסדיר את חוב דמי השכירות בגין שנת 2014 מול התובעת 2, וכי אף הגיע עמה להסדר בעניין התשלום לשנת 2015, על דרך תשלומים חודשיים, אלא שהתובעת 2 סירבה לבסוף לקבלם.