תא"ח 23725-12-14 כהן נ' מטרו אופנה בע"מ ואח'

1. כללי

תביעה לפינוי מושכר. במוקד התביעה נכס המשמש עסק למכירת ביגוד ברחוב הסדנא 10 בירושלים. מסגרת הדיון: הסכם שנחתם ביום 22.10.13, לפיו השכירה התובעת את הנכס לנתבעים לתקופה של שלוש שנים (החל מיום 5.10.2013 ועד ליום 4.10.2016), הניתנת להארכה פעמיים נוספות, שלוש שנים בכל פעם - וזאת, עד ליום 4.10.22.

2.עיקר טענות הצדדים

א.טענות התובעת

במוקד התביעה טענה לאי תשלום דמי השכירות במועדם, ולצידה, כטענות נלוות - אי עמידה בהתחייבות חוזית למסירת שיקים דחויים להבטחת תשלום דמי השכירות [סעיף 4 לכתב התביעה], הפרת התחייבות לביטוח המושכר [סעיף 7 לכתב התביעה], כשל בביצוע תשלומים נלווים, כגון, דמי וועד בית בסך של 1,000₪ לחודש [סעיף 6 לכתב התביעה], ועוד.

ב.טענות ההגנה

לטענת הנתבעים, אין כל קושי בתשלום דמי השכירות, והא ראיה, שלא היה לנתבעים כל קושי להפקיד בקופת בית המשפט את דמי השכירות עוד בשלביו המוקדמים של ההליך, נושא שאליו אשוב בהמשך. עיקר המחלוקת, ברצון הנתבעים להשכיר בשכירות משנה חלק מהמושכר, וכשלים שמערימה התובעת, על פי הנטען, בדרך לכך. אלמלא בעיה זו, לדברי ההגנה, ייתכן שלא היה בא תיק זה לעולם כלל. אשר לדמי השכירות, טוען הנתבע 2 בסעיף 69 לכתב הגנתו, להסכמה בעל פה לתשלום חדשי, וזאת על אף שהוסכם חוזית על תשלום רבעוני ( - שלושה חדשים מראש, ארבע פעמים בשנה). ואשר לטענות הנלוות, בפי הנתבעים, טענות נקודתיות בהן אדון במעלה הדרך.

3.מבחן ההפרה היסודית

כלל ועיקר: בתביעה לפינוי מושכר, המבחן המרכזי הינו, האם הפרו הנתבעים את ההסכם - הפרה יסודית, ובתוך כך אציין את סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות), לפיו זכאי נפגע לבטל את החוזה אם הופר יסודית כהגדרתו של מושג זה בסעיף 6 לחוק. בנסיבות המתאימות רלוונטי אף סעיף 7(ב) לחוק, המאפשר את ביטול החוזה גם אם הופר "לא – יסודית", בהינתן שלא תיקן המפר את הפרותיו לאחר שניתנה לו ארכה לכך, ובכפוף לשיקולי הצדק המסורים, גם הם, לבית המשפט במסגרת סעיף זה.