תא"ח 11358-04-16 קצב רודריג נ' רימי

תובענה זו הוגשה לבירור בסדר הדין המיוחד, שלפי פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 וקובע, בתמצית, דיון מהיר, ה"עוקף" – שלא במובן שלילי – את התור ומורה על לוחות-זמנים קצרים, יחסית, לשמיעתה של תובענה לפינויו של מושכר ולבירורה עד תום.

לאחר עמידה על מהותה של המחלוקת ולאחר שמיעת טיעוניהם המקיפים בדָּבר של הצדדים שניהם באולם-הדיונים, באתי לכלל מסקנה כי סדר-הדין שנבחר אינו מתאים לבירור הנדרש. מכאן, שלפי סמכותי אשר בתקנה 214יב לתקנות מצאתי מקום להעביר את התובענה לבירורו בפסים של סדר דין אזרחי "רגיל".

הטעם לכך הוא שביסודה של המחלוקת – אי-הסכמה באשר למערכת ההסכמית שבין הצדדים. לגישת-הנתבע קשורים הצדדים לא רק בהסכם של שכירות אלא בהסכם, ולו מרכיב נוסף, לתיווך למכירתו של נכס-מקרקעין. כל טענתו של הנתבע לקיזוז נסמכת על היותה של העִסקה – יחידה ודו-מישורית. לאמתו של דבר, היות שסכום-הקיזוז צמצם עצמו לקיומו הנטען של חיוב קצוב, ממילא אין הנתבע כבול, לפי הוראותיו של סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, למגבלת העִסקה היחידה. כך או כך, את התובענה לפינוי לא ניתן לברר בלא ירידה לסופה של טענת-הקיזוז, שהרי עילת-הפינוי סמכה עצמה, כל כולה, על טענה לאי-תשלומם של דמי-שכירות, בעוד שהנתבע טוען כי שילם במלואם את דמי-השכירות, בדרך של קיזוז מחיוב, שממילא עולה על הסכום שקוזז.

ביסודה של טענת-התובעת ענין, שבצדק או שלא בצדק לא בא זכרו בכתב-התביעה: טענה לזיופו בידי הנתבע של החלק ה"תיווכי" בהסכם. בירורה של טענה לזיוף מחייב הבאתן של ראיות, לרבות חוות-דעותיהם של מומחים, שאיש מן הצדדים לא צרף לכתבי-טענותיו הכוללים, לפי סדר הדין המיוחד, את כל הראיות גם יחד. מקובלת עלי טענתם של באי-כוחו של הנתבע כי למצער מבחינתה של ההגנה נדרש היה להעמיד מענה מהיר לתובענה, ולא נתאפשר למצות את הבאתן של הראיות הנדרשות בסוגיית-קיומו של חלק נוסף להסכם והמועד שבו הוא, כנטען, נקשר. אפילו לתובעת, שעִתותיה בידיה וכוחה לקבוע את מועד-הגשתה של התובענה עמד לה, לא נמצאה חוות-דעת של מומחה לתמיכה בטענת-הזיוף – וזאת מבלי להיכנס בשלב זה לשאלת הנטל ומקומו על כתפו של מי מהצדדים. ממילא לא מינה בית-המשפט מומחה מטעמו, ענין שיהא כרוך אף הוא בזמן וממילא יחרוג, כנדמה, מקבועי-הזמנים שהגדיר מתקין-התקנות לתובענות בסדר הדין המיוחד.

לזאת יש להוסיף את העובדה כי אחַר תובענה זו עקבה תביעה אחרת, שבה התובעת היא בצד האחר, היינו – נתבעת. לתובענה זו לא הייתי נחשף, וממילא לא מדבר בה, אלמלא הייתה זו התובעת דכאן שהודיעה על קיומה ואף הגישה את כתב-הגנתה בתובענה ההיא בגדרו של ההליך כאן. בהתחשב בכך שלפי שיטתה של התובעת עצמה, המחלוקת הכספית, והקושי שבאי-תשלום שלא בדרך של קיזוז, הם העיקר בפרשה זו, יש כל מקום לחשש כי מתן קדימות לבירורה של תובענה זו, על פנֵיה של התובענה שהגיש התובע ומתבררת בסדר דין רגיל (ת"א 55800-05-16), תקנה בידי התובעת כאן – היא הנתבעת שם – יתרון, שאיננו הוגן, על פניו של יריבהּ.

על אף, שאינני מקל ראש, כל עיקר, בקשיים הכספיים של התובעת ושל בן-זוגה, ולהם שבעה ילדים כפי שהוטעם חזור-והטעם בכתובים ועל-פה, הרי שבזאת לבד לא קם צידוק לבירורה של התובענה בסדר הדין המיוחד. סדר-דין זה נועד לתביעות ובן אין מחלוקת לגבי מהותו ותוכנו של הסכם-השכירות, אך נטען להפרתו, וקם חשש כי עד שינועו גלגליו האיטיים של סדר-הדין הרגיל ייתמו ימיה של השכירות וההכרעה תאבד כל ערך. רציונאל זה לא יוכל להתקיים במקום, שבו נדרש לברר, קודם לשאלת-ההפרה, את שאלת-התוכן של ההסכם שבין הצדדים ואת הקצאת-החבויות בינם, ענין כספי ביסודו, שיסוד-ההחזקה בנכס הוא בו, כפי שעלה גם מדברים שאמר בא-כוחה המלומד של התובעת בישיבת-היום, פחוּת-משקל.

סוף דבר, התביעה תידון בסדר דין רגיל. כל מקום יש, להשקפתי, לאחֵד את הדיון בה עם התביעה בת"א 55800-05-16 ולפיכך קביעתי היא כי המזכירות תביא, ללא דיחוי, את שני התיקים בפניהם של כבוד סגני-הנשיא דפדי וגרוסמן, על מנת לקבוע את המותב שידון בשני התיקים ולהחליט אם יהיה זה במאוחד.

לאחר מכן תיצור המזכירות משימה למותב, שנקבע לשבת בדין, לשם מתן הוראות להמשך הבירור. תזכורת פנימית תקבע המזכירות ליום 5.7.2016. את הפרוטוקול המתומלל, לכשיוכן, יש לקלוט לתיק הממוחשב.

סוגיית-ההוצאות בבקשה לשינוי מסדר-הדין תידון בהמשכו של ההליך.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ו, 26 יוני 2016, שלא במעמד הצדדים.