ת"ת 67817-10-13 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' גדרון

בפני תביעה ע"ס 1,419 ₪, שעניינה יתרת חוב נטענת של הנתבע כלפי התובעת, בקשר עם שימוש שעשה הנתבע בקווי טלפון סלולרי בעת שהותו בחו"ל. התביעה הוגשה לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 1727817135), והנתבע הגיש התנגדות.

הדיון בהתנגדות התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

אין חולק, כי הנתבע היה לקוח של התובעת, ועשה שימוש בקווי הטלפון בעת שהותו בחו"ל. אין חולק, כי התובעת חייבה אותו עבור שימוש זה בסך של כ-2200 ₪. אין חולק, כי הנתבע, אשר סבר כי מדובר בחיוב מופרז ומופקע, שילם את הסכום שלפי חישובו היה עליו לשלם לתובעת (כ-800 ₪), בהתבסס על תחשיב שערך, על יסוד תעריפים הנוהגים בחברות מתחרות.

התובעת טוענת, בקליפת אגוז, כי התעריפים הם המוסכמים בחוזה שבין הצדדים, וכי היה בידי הנתבע להזמין מראש חבילה מוזלת לשימוש בחו"ל, אך הוא לא עשה כן; הנתבע טוען, כי באותו שלב היה בין הצדדים חוזה ששודרג טלפונית, ולא הוצג בפניו מעולם, ועוד, כי בניגוד לעבר, אז ארעו מקרים דומים והתובעת הפחיתה בדרישתה, כאן נוקטת התובעת גישה נקמנית, שכן הנתבע עזב את שירותיה בסמוך לאחר הארוע.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, לרבות 2 הגרסאות של טופס ההזמנה, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 650 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום. אם לא ישולם הסכום במועד האמור, תהיה התובעת זכאית לחדש את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל לגביית החוב הפסוק, כאמור.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ה, 06 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.