ת"ת 64291-01-14 כהן נ' ענבי

1.התובע, הגיש תביעה כספית בסכום קצוב בסך של 12,874 ₪ בלשכת ההוצאה לפועל בטבריה, בטענה ששילם היטל ביוב לרשות המקומית כפר תבור, מקום שתשלום זה חל על הנתבע מכוח הסכם.

2.הנתבע, התנגד לביצוע התביעה ובתצהירו התומך בהתנגדות, טען כי על פי ההסכם אינו חייב דבר לתובע.

3.במסגרת הדיון שהתקיים בהתנגדות ביום 25/3/14, הודיעו ב"כ הצדדים כי הם אינם חלוקים על העובדות והשאלה המונחת בפני בית המשפט הינה שאלה משפטית, האם על פי ההסכם, החיוב בהיטל הביוב, חל על הנתבע או התובע. לעניין זה נקבע שהצדדים יגישו סיכומים בכתב.

4.בתמצית, העובדות הצריכות לעניין. בין התובע לבין הנתבע, נכרת הסכם מכר ביום 10/8/09, לפיו מכר התובע לנתבע, מקרקעין הידועים כחלק מחלקה 57 בגוש 17036 (להלן: "המגרש") ביישוב כפר תבור (להלן: "ההסכם"). ביום 2/6/13 שילם התובע לרשות המקומית תשלום עבור היטל ביוב בסך של 12,874 ₪ שהוטל ביום 3/7/06. יום מסירת הנכס כפי שנקבע בהסכם הינו ביום 10/9/09.

5.טענות התובע בסיכומים:

א.סעיף 8(ה) להסכם קובע בלשון ברורה ומפורשת שהיטל הביוב חל על הקונה. מדובר בסעיף ספציפי שאינו נוקב במועדים של חלות היטל הביוב, האם הוא חל על חיובים טרם חתימת ההסכם או לאחריו, על כן הנתבע מחויב בתשלום היטל ביוב בכל מקרה.

ב.ההסכם מכיל סעיף כללי לעניין תשלומי החובה החלים על המגרש, סעיף 8(א), הקובע שחיובים לאחר מסירת החזקה במגרש לידי הנתבע יחולו עליו. סעיף 8(ה) החריג את היטל הביוב מהסעיף הכללי ולא קבע תקופות לחיוב מי מהצדדים, כדוגמת סעיף 8(א) וסעיף 8(ד), ויש בדבר כדי להצביע על אומד דעת הצדדים, שביקשו להחיל על הקונה את החיוב בהיטל ביוב ללא תלות בתקופות החיוב של ההיטל ביוב.

ג.החיוב בהיטל ביוב מוטל על הנתבע גם על פי הנסיבות. ביום 12/10/09, הנפיקה הרשות המקומית אישור בדבר היעדר חובות למגרש לשם העברת הרישום בלשכת רישום מקרקעין.