אייל נ' אביסרור

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות לביצוע תביעה.

המבקש לא היה מיוצג, אף שתצהירו אומת על ידי עורך הדין פסקל, שנזכר בדיון כמי שייצג אותו אחרי הפסקת היצוג על ידי המשיב.

לאחר הדיון, שהתקיים לפניי ביום 6/2/18, הובהר כי בקשת המבקש אינה התנגדות לביצוע תביעה, אלא בקשה בטענת "פרעתי", כמשמעותה בסעיף 19 (א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967:

"חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

תיק ההוצל"פ נפתח ביום 10/11/16 ומסירת האזהרה נעשתה ביום 2/7/17 לפי רישומי ההוצאה לפועל.

המבקש הגיש את הבקשות דנן ביום 16/10/17, באיחור.

בבקשתו טוען המבקש כי בסמוך לחודש מאי 2017 הגיע להסדר עם המשיב לפיו ישלם לו 4,000 ₪ לסגירת התיק, הוא שילם את הסכום אך המשיב לא סגר את התיק. המבקש לא הציג אסמכתא לתשלום, והמשיב עדכן אותו בתיק ההוצל"פ רק ביום 9/7/17, אך לא היה חולק על ביצוע התשלום.

מטענת המבקש משתמע כי בעת התשלום ידע המבקש על תיק ההוצאה לפועל. המשיב טוען כי התשלום בסך 4,000 ₪ שולם ביום 2/1/17, וכי האזהרה נמסרה למבקש עוד ביום 8/12/16, אך הוא סירב לחתום על המסירה ("מסירה חלקית").

המבקש מצהיר במפורש כי אינו מפרט את טענותיו בעניין יצוג התובע והפסקתו ושומר על זכויותיו אלה וטענתו היחידה הינה כי "לאחר דין ודברים קשה וארוך שניהלתי מול התובע סוכם כי יקבל לידיו סה"כ של 4000 ₪, אני אקבל לידי את מלוא התיק ובכך יפרדו דרכינו מבחינה כספית" (סעיף 2 לתצהיר), והוא מצהיר במפורש: "אני מבין שלא כאן המקום לפרט את מה שאני רואה בו כפעולות שננקטו על ידו ואשר הזיקו לי בהמשך דרכי כנכה צה"ל, אולם אני שומר על זכותי לפנות לכל גורם ואו ערכאה בעניין זה" (סעיף 4 לתצהיר).