ת"ת 63161-02-16 א. ביסקוטי בע"מ נ' מרדכי

בפני התנגדות לביצוע תביעה ע"ס 14,915 ₪, שהוגשה בהוצאה לפועל (תיק 515901-01-16), ושעניינה יתרת חוב של עסק (קפה-קפה, סניף ראשון לציון) לתובעת. לתביעה צורף דף פתיחת לקוח, הכולל ערבות אישית של הנתבע ושל אחר, מר אסף חדד (להלן – "חדד"), לחובות העסק לתובעת. כן צורפו חשבוניות המעידות על הספקת הסחורה.

בהתנגדות טוען הנתבע, כי אינו חייב לשלם עבור הסחורה שסופקה, שכן זו סופקה לעסק לאחר שהוא עבר חדל ממעורבותו בעסק, ולא הוא קיבל את הסחורה לידיו.

בחקירתו אישר את חתימתו על כתב הערבות, וטען, כי עקב סכסוך עם חדד החליטו חדד והנתבע להיפרד, באופן שהעסק יישאר בידיו של חדד. כך פעלו, הגם שלא העלו הסכמותיהם על הכתב, והנתבע הודיע על כך למעניקת הזיכיון לעסק – רשת "קפה קפה" – ועזב את מקום העסק (וגם את הארץ, לפרק זמן מסוים).

הנתבע טוען, כי די בכך כדי לאפשר לו להתגונן מפני התביעה, שכן אם הוא לא היה מעורב בעסק, ולא הוא קיבל את הסחורה, הרי שאין לחייבו לשלם בעבורה.

התובעת טוענת, כי טענות הנתבע אינן מגלות הגנה, נוכח התחייבויותיו על פי כתב הערבות.

הדין הוא עם התובעת. לפי הוראות סעיף 81א1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע תביעה כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן.

בית המשפט העליון, בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ. Warner Home Video, פד"י מ"ו (2) 273, בעמ' 277-278, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום:

"אכן, הדין הוא כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה...