ת"ת 56815-05-14 בנק הפועלים בע"מ נ' עגינה

העניין שבפני, בקשת הנתבע לביטול החלטתי המורה על דחיית בקשה למתן רשות להתגונן, אשר הוגשה על ידו.

אציין, כי הבקשה אשר הוגשה על ידי הנתבע, נוגעת לתובענה לסכום קצוב אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל, בגין ערבותו לחיוב של צד ג', כאשר ההחלטה נוגעת לשני עניינים: האחד – הטענה כי לא מוצו הליכי הוצאה לפועל, והשני – טענה כי אין בידי הנתבע מסמכים המאפשרים לו לוודא את החיוב.

הבקשה הגיעה לבית המשפט ביום 1.6.2014, ובאותו יום ניתנה החלטתי המורה כך: "במסגרת הבקשה, אשר בשלב זה אינה מפורטת דיה, טוען הנתבע כי אין בידו את מלוא המסמכים הנדרשים לצורך ביסוסן של טענות ההגנה שלו, (בשים לב כי הנתבע אינו בעל החשבון אלא הינו ערב בלבד) ולפיכך מבקש הוא ארכה להגשת הבקשה המפורטת בהקשר זה. הנתבע יפנה בתוך 14 ימים לתובע, ויפרט את רשימת המסמכים הנדרשים לדעתו, לצורך ביסוס טענות ההגנה. התובע ימציא המסמכים כאמור, בתוך 20 ימים מקבלת מכתב דרישת המסמכים, ובכפוף לנשיאת הנתבע בתשלום ההוצאות הכרוכות בהפקתם של מסמכים אלו. ככל שלא יפנה הנתבע לתובע בפרק הזמן כאמור, או שלא ישלם את ההוצאות הכרוכות בהפקת המסמכים, אראה בו כמי שמחל על הדרישה להמצאת מסמכים. "

עד כדי כך הייתה המטלה אשר הוטלה על הנתבע פשוטה: לפנות לתובע, עד 15.6.2014, ולבקש מסמכים תוך שהוא מתחייב לשאת בעלות הפקתם.

בהיעדר כל פעולה עד ליום 1.9.2014, הוריתי לתובע לפרט האם המסמכים נתבקשו, והאם הומצאו.

ביום 2.9.2014 הודיע התובע כי לא נתקבלה אצלו פנייה מטעם הנתבע בהתאם להוראתי. בהתאם ניתנה החלטתי מיום 2.9.2014, המורה על דחיית ההתנגדות; מהטעם הפשוט, שהנתבע מחל על הדרישה להמצאת מסמכים בהתנהגותו, כאשר טענתו הנוספת אינה יכולה לשמש הגנה, מקום שישנה החלטה חלוטה של רשם ההוצאה לפועל על מיצוי ההליכים.