ת"ת 5553-01-16 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' דנילוב

כנגד המבקש הוגשה תובענה על סכום קצוב לתשלום חוב בגין פרמיית ביטוח על סך של 1,540 ₪. בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות נטען כי המשיבה גבתה מהמבקש פרמיה חודשית גבוהה מהמוסכם ולכן בטל את ההתקשרות עמה.

המשיבה טענה כי ההתנגדות הוגשה באיחור ללא נימוק המצדיק הארכת המועד להגשתה וכי בין הצדדים נכרת חוזה המתייחס ל-3 פוליסות ביטוח: תאונות אישיות, רפואה פרטית וחיים ובריאות, אשר בוטל ביום 8.4.2015.

מעיון בתיק עולה כי האזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ נמסרה למבקש ביום 17.11.2015. ההתנגדות הוגשה ביום 24.12.2015 מבלי שצויינו בה נימוקים המצדיקים הארכת המועד להגשתה.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת כי :"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה, נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שירשמו".

נפסק כי כאשר מקורם של הטעמים בבעל הדין, או בבא כוחו, כאשר שקידה ראויה או בדיקה פשוטה מצד בעל הדין או בא כוחו, היה בהם כדי למנוע את המכשלה, לא יראו אלה בנימוקים המגיעים עד כדי מעלת טעם מיוחד (בש"א (נצ') 3420/04 עווד נ' דיבאן, פורסם בנבו).

בתצהירו של המבקש לא ניתן כל הסבר לאיחור בהגשת ההתנגדות ולא נטען לקיומו של טעם מיוחד להארכת המועד להגשתה, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד ובעקבות כך את ההתנגדות.

על פי הנטען בהתנגדות, המבקש ביקש לבטל את ההתקשרות בין הצדדים טלפונית, אך הוא לא פירט את המועד בו ביקש לבטל ההסכם כטענתו. טענתו כי סוכם בין הצדדים על פרמיה שונה מזו שבה חוייב לא נתמכה בכל אסמכתה.

לאור האמור אני דוחה את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות ומורה על חידוש הליכי ההוצל"פ.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה בגין הליך זה בסך 500 ₪.