עיריית הרצליה נ' הודסמן

עיינתי בבקשת התובעת להעברת הדיון לבית משפט במחוז תל אביב , בתגובה ובתשובה לה.

התובעת הגישה תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב כנגד הנתבע ונתבעת נוספת בגין חוב ארנונה לנכס המצוי בתחומי העיר הרצליה.

הנתבע הגיש התנגדותו ללשכת ההוצל"פ בנתניה ובמסגרתה טען כי הסמכות המקומית מוקנית לבית המשפט בנתניה לאור מקום עסקו של הנתבע בעיר נתניה.

לאור זאת, הועברה ההתנגדות על ידי רשם ההוצל"פ לבית משפט זה.

לאחר העברת ההתנגדות לבית משפט זה, הגישה התובעת בקשה להעברת הדיון בתובענה לבית משפט במחוז תל אביב. נטען בבקשה כי ההתנגדות הועברה לבית משפט זה ללא כל נימוק לעניין הסמכות המקומית, וכי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית מאחר ומקור התביעה הינו בחובות שצברו הנתבעים לנכס המצוי בתחומי העיר הרצליה.

דין הבקשה להידחות.

עסקינן בתובענה בסכום קצוב. התובעת רשאית להגיש התביעה כל אחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ ואולם, הנתבע רשאי להגיש ההתנגדות או ללשכה אליה הוגשה בקשת הביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי תקנות סדר הדין אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק (ראה תקנה 109ב(ב) לתקנות ההוצאה לפועל).

בניגוד לנטען בבקשה, הנתבע פירט בהתנגדות הנימוק לפיו נתונה לבית משפט זה הסמכות המקומית לדון בתובענה, וזאת לאור מקום עסקו של הנתבע בעיר נתניה.

כאמור, יש לבחון האם ניתן היה להגיש לבית משפט זה את את הבקשה לביצוע התביעה, לו זו היתה מוגשת כתובענה לפי תקנות סדר הדין האזרחי.

התשובה לכך, חיובית.

מדובר בתביעה כספית לתשלום חוב ארנונה ומשכך, חלות על התביעה החלופות המנויות בתקנה 3 (א) העוסקת ב"תובענה שאינה כולה במקרקעין". אחת החלופות המתקיימות בענייננו הינה חלופה 3(א)(1) "מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע".