ת"ת 52793-10-14 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' חיים ואח'

בחודש 4/2011 חתמו הנתבעים על כתב ערבות לאבטחת חובו של החייב העיקרי גוזלן יצחק (להלן "החייב") לתובע על סך של 60,000 ₪ (ראה סעיף 3 לכתב הערבות, נספח ב' לכתב התביעה). כתה הערבות נחתם בסמוך למועד בו נטל החייב הלוואה מהתובע על סך דומה (נספח ג' לכתב התביעה). יתרת חובו של החייב בחשבון העו"ש נכון ליום 29.1.2013 עמדה על סך של 29,617.17 ₪, אותו ביקש התובע לגבות מהנתבעים בתובענה שהגיש נגדם בהוצאה לפועל. לציין לאחר מכן הופקדו שני סכומים של 950 ₪ כל אחד בחשבון החייב ויתרת החובה בחשבון נכון ליום 24.7.2014 עמדה על 21,329.58 ₪.

הנתבעים טענו בהתנגדות כי אינם ערבים למלוא חובו של החייב לבנק וכי ערבותם הינה להלוואה הספציפית שנטל. יתרת החובה בהלוואה אינה מגיעה לסכום שנתבע. כן טענו כי הם מופטרים מלמלא אחר ערבותם מאחר והבנק לא גילה להם שלאחר שהחייב לא עמד בהחזר החודשי של ההלוואה, הוא הגיע עם התובע להסדר לסילוק כל חובותיו לתובע, במסגרתו הוענקה לחייב הלוואה נוספת המסלקת ההלוואה לה ערבו.

בדיון שהתקיים בפני העידו הנתבעים כי הם ערבו להלוואה הספציפית אותה נטל החייב ולא לכלל חובותיו בחשבון. התובע לא יידע אותם על ההסדר שנחתם עם החייב להסדרת כל חובותיו לבנק והבינו מהחייב כי יש בהסדר הנ"ל כדי לסלק את ההלוואה לה ערבו ולבטל את ערבותם.

ב"כ הנתבעים טען בסיכומיו, כי יש בהתנהלות התובע שנתן לחייב הלוואה חדשה הכוללת יתרת ההלוואה לה ערבו הנתבעים וחובות נוספים של החייב מבלי להודיע לנתבעים על כך ובחר לזקוף כספים ששולמו על ידי צד ג' – מושך השיקים, על חשבון החוב בגין השיקים ולא על חשבון ההלוואה, כדי לפטור את הנתבעים מהערבות.

ב"כ התובע אשרה בסיכומיה כי הנתבעים ערבו אך ורק להלוואה שהחייב נטל מהבנק אשר לא נפרעה במלואה. כן ציינה כי לאחר העברת החוב של החייב לטיפול משפטי בחודש 2/2013 החייב הגיע להסדר עם התובע לסילוק חובותיו בחשבון לרבות יתרת ההלוואה לה ערבו המבקשים, כאשר לצורך פריסת חובותיו אלו הועמדה לו הלוואה נוספת. אולם משהתברר שהחייב היה בהליכי פש"ר ההסדר בוטל. כן ציינה כי יתרת החוב נשוא ההסדר שבוטל כללה את יתרת ההלוואה לה ערבו הנתבעים וסכום שיקים של צד ג' שהופקדו על ידי החייב בחשבון ולא נפרעו. סכום השיקים שולם על ידי צד ג' מושך השיקים, כך שהיתרה שנתבעה הינה סכום הלא מסולק של ההלוואה.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

משאין מחלוקת כי ערבותם של הנתבעים חלה על סכום ההלוואה בלבד, השונה לכאורה, מהסכום שננקב בכתב התביעה, ומשהיה בהסדר עם החייב שבוטל כדי לשנות את תנאי הערבות, נראה כי יש מקום ליתן לנתבעים ההזדמנות להתגונן מפני התביעה ולטעון כי על התובע היה להודיע לנתבעים על השינוי שתוכנן בהתאם להסדר שבוטל, על מנת לאפשר להם להבטיח את האינטרסים שלהם. יחד עם זאת, משבוטל הסדר עם החייב ותנאי הערבות לא שונו בפועל קיים חוסר הבהירות באשר לסיכויי טענת ההגנה.

לפיכך, אני מתנה את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערבון בסך של 3,000 ₪, אשר יופקד בתוך 30 יום מהיום.

עם הפקדת הערבון יעתרו הנתבעים בבקשה מתאימה.