ת"ת 51632-06-16 ש.ד.י. אהרוני בע"מ נ' שיש שנאל 1998 בע"מ

לפניי בקשה להעברת הדיון מבית משפט זה לבית משפט השלום במחוז חיפה מחמת חוסר סמכות מקומית.

1.המשיבה הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב. המבקשת הגישה לאותה לשכה התנגדות במועד. התיק הועבר לבית משפט זה ונקבע בו דיון. כעת עותרת המבקשת להעביר את הדיון לבית משפט השלום במחוז חיפה המוסמך לדון בה מבחינת המקום לפי חלופות תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

2.המשיבה מתנגדת למבוקש על סמך תקנה 109ט(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 הקובעת כי משעוכב ביצוע בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב שהוגשה נגד המתנגד, יועברו הבקשה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות. לטענת המשיבה, משבחרה המבקשת להגיש את ההתנגדות ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, יש לראות בה כמי שהסכימה לסמכותו של בית המשפט שליד אותה לשכה.

3.בתשובה לתשובה (שהוקנתה למבקשת זכות להגישה) נטען כי כבר במועד הגשת ההתנגדות היא כפרה בסמכותו המקומית של בית משפט זה, ולכן אין לראות בה כמי שוויתרה על טענת היעדר הסמכות. כמו כן נטען כי יש למחוק את הכותרת.

4.לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. ראשית, מסקנה זו מתבקשת מפסיקה מנחה הקובעת כי משבחר המתנגד להגיש את ההתנגדות ללשכה שאליה הוגשה בקשת הביצוע יש לראות בו כמי שוויתר על טענת הסמכות המקומית וכפף עצמו לסמכותו של בית משפט שלידו הוגשה ההתנגדות (בש"א 5882/15 סרור נ' נדיר תעשיות צבע (1996) בע"מ (7.9.2015) שאזכרה את בר"ע (מחוזי י-ם) 975/09 טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ הנדסה ובניין בע"מ (19.7.2009)). כפי שנקבע בעניין טכנוקריט, אין נפקא מינה שההתנגדות הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב בטעות. שנית, ההתנגדות הוגשה ביום 20.6.2016. הבקשה דנן הוגשה ביום 24.7.2016. מתן החלטה בבקשה בעת הזו לא יאפשר לקבוע תיק אחר במקום תיק זה במועד שנקבע לדיון (27.9.2016). אף שהשיהוי בהגשת הבקשה אינו רב, הוא יוביל במישור התוצאה לבזבוז של זמן שיפוטי יקר, ותומך בדחייתה. שלישית, החלטה זו עולה בקנה אחד עם הפיחות במעמדה של הסמכות המקומית בשיטתנו, למצער כשמדובר בחברות מסחריות ומיוצגות (אם כי לא אכחד שסכום התביעה – סך של 3,479 ש"ח – תומך במסקנה הפוכה לנוכח עלויות ההתדיינות ביחס לשווי המחלוקת).

5.אומנם בעניין סרור החליט בית המשפט העליון (השופטת ע' ברון) להעביר את מקום הדיון, אך הוא עשה כן על סמך בחינת מאזן הנוחות ומירב הזיקות מכוח סמכותו שבסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בית משפט זה אינו מוסמך לבחון שיקולים אלה. השאלה שלפניי שונה: האם בית משפט זה קנה סמכות מקומית לדון בתביעה ברגע שההתנגדות הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל שלידו. על כך השיבה הפסיקה והשבתי אני בעקבותיה בחיוב.

6.איני נדרש לבקשה למחיקת כותרת באופן שבו הוגשה (במסגרת תשובה לתשובה).

7.סוף דבר: הבקשה להעברת מקום הדיון נדחית. בשלב זה איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י' באב התשע"ו, 14 באוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.