ת"ת 51551-02-14 אלסייד נ' פ. תאיר חברה לעבודות עפר ומכונאות בע"מ

זו בקשה נוספת מעם החייבת, למתן החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות.

בקשה קודמת מיום 2.3.2015, נדחתה, מן הנימוקים המנויים בהחלטתי מיום הגשת הבקשה.

הבקשה הנוכחית מציינת, כי ב- 23.2.2014, הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וביהמ"ש הורה להעביר הבקשה לתגובת המשיב.

הבקשה נשלחה בדואר רשום, אולם "בשל טעות משרדית, אישור על שליחת הדואר לא נשמר במשרד בא כוח המבקשת".

ביום 2.2.2015, העבירה המבקשת בשנית את הבקשה וההחלטה בדואר רשום, לבא כוח המשיב (עו"ד אלרומלי אסמעיל, אחד משני באי כוח הזוכה כעולה מכתב התביעה).

אישור המסירה שצורף לבקשה מלמד, כי ביום 8.2.2015 בוצעה המסירה (סימוכין אחרים נוקבים ביום 5.2.2015, ומכל מקום כבר נקבע בהחלטה אחרת, כי סימוכין למשלוח דואר רשום אינם מעידים על מסירה, אלא על משלוח, ואין לי אלא לחזור על כך נוכח המועדים השונים בין הסימוכין למשלוח, לרבות המידע מאתר האינטרנט של הדואר, לבין התאריך הנקוב באישור המסירה בכתב ידו של הדוור).

מכל מקום, שוכנעתי בזו הפעם, כי הבקשה להארכת מועד וההחלטה המזמינה את תשובת הזוכה נמסרו ביום 8.2.2015, לבא כוח הזוכה. [כשנה לאחר מתן החלטתי מיום 3.3.2014).

למעלה מן הדרוש, אציין כי החלטתי מיום 3.3.2014, נמסרה לבא כוח הזוכה ביום 5.3.2014, על פי רישומי תיק זה, אולם אין סימוכין בתיק זה למה שהיה מוטל על המבקשת- היינו, להמציא את הבקשה על כל 22 עמודיה לזוכה.

גם נכון להיום, אין בנמצא מענה מעם הזוכה.

בנסיבות אלו, לא נותר לי אלא לקבל את בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת ההתנגדות, ולהורות:

יום הגשת ההתנגדות (23.2.2014) בתיק ההוצל"פ שבכותרת, יהא מעתה ואילך, לכל דבר ועניין, ליום מסירת האזהרה לחייבת, ב"המצאה מלאה".

לשכת ההוצל"פ בבאר שבע תעדכן את נתוני תיק ההוצל"פ בהתאם לקביעה זו.