ת"ת 51251-01-14 משרד הבריאות/מרכז רפואי ברזילי נ' חלפון

בהמשך להסכמת הצדדים מיום 9.9.14, ולאחר שהומצאה התחייבות לכיסוי קרן החוב, ניתנת בזאת הכרעה בשאלת ההוצאות ושכה"ט בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, על דרך הפשרה וללא נימוקים.

תמצית טענות התובע הינה כי המדובר בטיפול שקיבלה הנתבעת, בהיותה קטינה, בחדר המיון של התובע, ביום 22.7.07, ואילו ההתחייבות התקבלה רק ביום 30.9.14, ולאחר הדיון בהתנגדות, וזאת חרף פניות קודמות בכתב שנעשו לנתבעת ו/או הוריה ביום 26.6.12 וביום 7.8.13.

בנסיבות אלה, ולאחר שכלו כל הקיצין והחוב לא הוסדר נאלץ התובע לנקוט בהליך זה.

התובע מפנה לדיון שנערך במעמד הצדדים ובנוכחות אביה של הנתבעת ובמסגרתו אישר האב כי קיבל את פניית התובעת בשנת 2012 אך טען בעלמא כי פנה לתובע ונאמר לו שהעניין סודר, זאת בניגוד להכחשתה הגורפת של הנתבעת בהתנגדותה בנוגע לכל פניה אליה או להוריה לגבי החוב.

תמצית טענות הנתבעת הינה כי התובע בחר להגיש תביעה כנגד הנתבעת בחלוף כ-7 שנים ממועד היווצרות העילה, ועל אף הטענה כי פנה בכתב לנתבעת או להוריה, לא הוצגה אסמכתא בדבר קבלת הפניות.

הנתבעת טוענת כי רק לאחר מאמצים רבים, ובעקבות החלטת בית המשפט, הושגה ההתחייבות והומצאה לתובע. מכל מקום, לעמדת הנתבעת מזמיני השירות הינם הוריה והעובדה כי היא מקבלת הטיפול אינה עילה לחיובה.

הנתבעת טוענת כי ככל שהיה התובע פונה אליה או להוריה בתוך זמן סביר, היו הוריה פועלים להמצאת ההתחייבות, שהרי הדבר אינו כרוך במאמץ או בעלות כספית כלשהי, ולמעשה ההתחייבות הומצאה כדין ובמועד, אלא שעקב חלוף הזמן לא ניתן לקבל אישור מהתובע בעצמו כי הומצאה התחייבות.

הנתבעת טוענת כי עוד בטרם התגוננה ביקשה מהתובע למחוק את התביעה בכפוף להמצאת התחייבות, אך התובע סירב ולפיכך נאלצה הנתבעת לשאת בשכ"ט בסך של 2,500 ₪ עבור הכנת ההגנה וייצוג בדיון.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, לרבות הטיעונים שהועלו במסגרת הדיון שהתקיים, עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובכל החומר הקיים, ובהתחשב הן בדין המהותי והן בשיקולים של פשרה מצאתי לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו.