ת"ת 4728-10-15 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' חסון

לפניי התנגדות לביצוע תביעה לסכום קצוב. התביעה ע"ס 2,466.88 ₪ הוגשה ללשכת ההוצל"פ בתיק שבכותרת ביום 1/6/15 ועניינה תביעה בגין יתרת חוב עבור שימוש מיום 25/5/14 עד 6/1/15 בסך 1,235 ₪ ויתרת חוב בגין מכשיר בסך 1,239 ₪.

המבקשת השיבה למכתב הדרישה, טענה כי המכשיר הובטח ללא תשלום, אך בכל זאת שילמה ביום 26/1/15 סך 2,113 ₪ לעו"ד ויקטור פישר, לפי דרישתו הטלפונית, ועוד 857 ₪ ביום 29/1/15 בתחנת שירות של המשיבה, שוב לפי דרישה טלפונית, כי תעשה כן. אסמכתאות צורפו כנספחים א' ו-ב' לבקשה.

המבקשת טוענת כי בכך שילמה מעל ומעבר לחובה למבקשת, ולא היתה הצדקה לנקיטת ההליך, אלא על המשיבה להחזיר לה את הסכומים, ששילמה ביתר.

המשיבה טוענת כי צירוף תעודת המשלוח של הטאבלט, חתומה ע"י המבקשת, ובה נכתב במפורש כי המכשיר יבוצע בפריסה של 36 תשלומים, סותר את טענות המבקשת בעניין, כמו גם התשלום, שבוצע על יד לטענתה ולמרות טענותיה.

לגופם של התשלומים, טוענת המשיבה כי אין קשר בין התשלומים, שצוינו בבקשת המבקשת, לחוב דנן, כי אין זהות במספר הלקוח אף לא בשם הלקוח בקבלה, וכי הדברים הובהרו בתשובת בא כחה מיום 12/5/15.

המשיבה טוענת כי המבקשת לא עמדה בתשלומים וניידה את הקווים לחברה אחרת, בכך הפרה את ההסכם, ועל כן נתבעה, ואין בפיה הגנה, אף את עלות המכשיר עליה לשלם כעת בתשלום אחד, לאור סיום היחסים החוזיים בין הצדדים.

לאחר שקראתי את הבקשה והתגובה, אני קובעת כי אין מקום לקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, ותינתן למבקש רשות להתגונן בתנאי שתפקיד בקופת בית המשפט את הסכום 1,000 ₪ תוך 30 יום.

טענת המבקשת כי הובטח לה כי הטאבלט הינו בחינם נסתרת מתעודת המשלוח, עליה חתמה. מן הצד האחר, התשלום, לו היא טוענת בסך 2,113 ₪, שולם על ידה מחשבונה, והמשיבה, שכל הנתונים בידיה, לא הציגה ראיה לקיום חוב אחר, המטופל במשרד עו"ד ויקטור פישר, ואשר בו זוכה התשלום.

ניתן לראות בדף חשבון כרטיס האשראי של המבקשת כי בחודש אוגוסט 2015 סיימה תשלום 36 עבור עיסקה שערכה עם המשיבה בשנת 2012, שלא הוברר טיבה.