ת"ת 45970-02-17 עירית ירושלים נ' קרון
|
בת"ת בית משפט השלום עכו |
45970-02-17
3.4.2017 |
|
בפני הרשם: הבכיר ראמי נאסר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת:: עירית ירושלים |
המשיב:: אסף קרון |
| החלטה | |
|
לפניי בקשת המבקשת (התובעת) להעביר הדיון בתיק מבית המשפט השלום בעכו לבית המשפט השלום בירושלים בטענה שלבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בעניין.
נסיבות המקרה הן כדלקמן:
ביום 19.12.2016 הגישה המבקשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים. המבקשת ציינה בטופס הבקשה לביצוע התביעה (ולא בכתב התביעה), כי בית המשפט המוסמך לדון בעניין בעת הגשת התנגדות לביצוע תביעה, הוא בית משפט השלום בירושלים.
ביום 07.02.2017 הגיש המשיב התנגדות לביצוע תביעה ללשכת ההוצאה לפועל בעכו הקרובה לבית משפט השלום בעכו, ובעקבות כך הורתה כב' רשמת ההוצאה לפועל על העברת העניין לבית משפט השלום בעכו.
בעקבות העברת העניין לבית משפט השלום בעכו, הגישה המבקשת בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בירושלים. בבקשה נטען, כי מדובר בתביעה לתשלום בעבור לימודים בגני ילדים אשר בתחום שיפוטה של עיריית ירושלים שעילתה בחוק חינוך לימודי חובה, תש"ט-1949, כאשר מקום יצירצת ההתקשרות והתשלום הוא בירושלים, כך שהזיקות הן לירושלים לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1948. המבקשתה הפנתה לפסיקה בעניין.
בהחלטתי מיום 05.03.2017 הוריתי למבקשת להעביר את בקשתה למשיב לצורך קבלת תגובתו תוך 10 ימים. המבקשת פעלה לפי החלטתי הנ"ל, אך נכון להיום טרם הוגשה תגובה מטעם המשיב, ועל כן ביקשה המבקשת ליתן החלטה בהעדר תגובת המשיב.
דיון והכרעה:
אפתח בהערה מקדימה. על פי רוב, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה כמו הסמכות העניינית. עם זאת, ישנם רציונליים הקבועים בכללי הסמכות המקומית שאין להמעיט בערכם. בכל מקרה, אין מקום להאריך בטיעונים ובהתדיינויות בשאלת הסמכות המקומית. בשל כך, לא ראיתי מקום לקביעת דיון בבקשה להעברת התיק לבית משפט אחר אלא להכריע בה שלא במעמד בעלי הדין על סמך הבקשה, התגובה והתשובה של הצדדים, וכן בשים לב לטופס בקשת הביצוע שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל.
המקרה שלפני מעלה שאלה המצויה בצומת שבין דיני ההוצאה לפועל לדיני סדר הדין האזרחי. על שאלה זו עמדתי בהרחבה החלטתי בת"ת 17229-02-17 וינגרטן נ' עמית תקשורת ואחזקות (15.03.2017).
בהחלטה הנ"ל ציינתי, כי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מקנה לזוכה בהליך משפטי אוטונומיה מלאה בבחירת המקום לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכך נקבע בסעיף 6 (א) לחוק ההוצאה לפועל: "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-דין". לפי סעיף 81א. (א) לחוק ההוצאה לפועל: "שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט". עולה, כי בקשה לביצוע שטר אינה כפופה להוראת תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי המסדירה את נושא הסמכות המקומית והזוכה (התובע) רשאי להגיש את בקשת הביצוע לכל לשכת הוצאה לפועל, לפי בחירתו.
יחד עם זאת, בהתאם להוראת תקנה 103 (7) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל") מוטלת על הזוכה בהוצאה לפועל החובה לכלול בבקשת הביצוע פירוט אודות "בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות".
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|