ת"ת 45369-06-14 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' גולומוב

לפניי התנגדות לביצוע תובענה שהועברה מלשכת ההוצאה לפועל בחיפה.

בהתאם להודעת ב"כ התובע, מוותרת היא על חקירת המבקש ובנסיבות , מצאתי כי יש מקום לקבל את ההתנגדות לגופה אף מבלי לקיים דיון בבקשה מהטעמים כדלקמן;

הבקשה לגופה והתצהיר התומך בה , מעלות טענות עובדתיות רבות אשר לא ניתן לבררן במסגרת התנגדות לביצוע שטר.

טענות המבקש ערוכות בצורה מפורטת , תוך שהמבקש טוען כי כשחתם על כתב הערבות להבטחת התחייבויותיו של החייב העיקרי, לא הבין עברית וזאת לאחר שהתגורר בארץ 3 שנים.

עוד טוען המבקש כי נציגי התובעת אשר החתימו אותו על כתב הערבות לא הסבירו לו את מהות המסמך עליו הוא חותם ואת נפקותו , וככל והיה מבין את מהות המסמך לא היה חותם על כתב הערבות שכן אין לו קשר לחייב העיקרי.

מנסיבות המקרה נראה כי למבקש טענות הגנה לכאורה , בפרט כאשר טענה מסוג זה כשהיא ערוכה באופן המפורט בבקשה זו, הוכרה בפסיקה כטענה המבססת הגנה ואשר בגינה ראוי ליתן רשות להתגונן.

במסגרת עיון בתיק, בחנתי גם את התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה כך גם את הבקשות עצמה ושקלתי האם יש מקום לקיים דיון בבקשה לנוכח פסיקת בית המשפט העליון ובעיקר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות בסוגית מתן רשות להתגונן (ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים ואח' נ. בנק המזרחי ואח' וכן ע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ).

בהינתן פסקי הדין האחרונים שרק הרחיבו ובססו את ההלכה הנוהגת, כי לא תינתן רשות להתגונן "רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו " (ע"א 6514/96 שצוטט בע"א 10189/07 הנ"ל), נדרשתי לתצהירים ולבקשות למתן רשות להתגונן.

לפיכך, ולאחר ששקלתי את הנסיבות הספציפיות של תיק זה ולאחר שחזרתי ועיינתי בטענות המבקשת בבקשתה לרשות להגן, אני מחליטה מתוקף סמכותי כאמור בתקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 וליתן למבקש רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד וזאת מאחר ואני סבורה כי יש בידיו הגנה "לכאורה" הראויה להישמע ומן הראוי לקבוע את התיק לבירור לגופו של עניין.