ת"ת 43704-03-16 סלופארק טכנולוגיות בע"מ נ' צייגר

1.בפני תביעה כספית בסך של 63 ₪ (קרן, לא כולל הוצאות ושכ"ט). התיק נפתח בהוצאה לפועל (תיק 527544-11-14), כתיק לביצוע תובענות, ועניינו דמי חניה שלא שולמו, כנטען. הנתבעת הגישה התנגדות, באיחור. יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל עומדת על למעלה מ-1,300 ₪.

2.הדיון בהתנגדות התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

3.בקליפת אגוז: התובעת טוענת לחוב קיים שלא שולם, ואשר לא שולם חרף דרישות שנשלחו במסרונים וחרף מכתב התראה, עד שנדרשו הליכי הוצאה לפועל; וכן לכך שדין ההתנגדות להימחק מחמת האיחור בהגשתה. הנתבעת טוענת שאינה יודעת מה מקור החוב, שהיא משלמת לתובעת תשלומים סדירים עבור השימוש בשירותיה, כי לא קיבלה את ההתראות, וכי האיחור בהגשת ההתנגדות נבע מקושי בקבלת מידע אודות מקור החוב, וכי ככל שמקורו ברכב שמספר הרישוי שלו הוזכר בדיון, הרי שאין מדובר ברכב שהיה בבעלותה.

4.מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

5.לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, ונתתי דעתי הן לסכום התביעה, ולאופיה של התובעת והסכומים בהם היא עוסקת, מחד גיסא, ולשאלת המועדים ונטלי הראיה, מאידך גיסא, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 360 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. במקרה כזה, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 527544-11-14 לגביית הסכום הפסוק, כאמור לעיל.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ו, 19 יולי 2016, בהעדר הצדדים.