ת"ת 43272-01-16 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' עדוי

1.ביום 9/12/15 הגיש התובע כנגד הנתבעת ללשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב על סך 9,461 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונה של הנתבעת אצל התובע. לכתב התביעה צורפו עמוד ראשון של חוברת תנאים כלליים הנחזה להיות חתום על ידי הנתבעת מיום 5/2/13, פירוט תנועות אחרונות בחשבון העו"ש, מכתב התראה, אישור מסירה של מכתב ההתראה לאמה של הנתבעת ותצהיר מוסר.

2.הנתבעת הגישה התנגדות במסגרתה אישרה כי חתמה על הסכם לקבלת שירותי ניהול חשבון עו"ש. הנתבעת טוענת כי לא ברור לה כיצד הגיע התובע לסכום החוב. הנתבעת טענה כי החלה לקבל בזמנו חיובים סתמיים בסכומים שונים ומשונים. הנתבעת טענה כי כאשר פנתה לבנק על מנת לברר פשר החיובים המוגזמים, פקידי הבנק דחו אותה בלך ושוב ללא כל הסבר והחתימו אותה על מסמכים לצורך הסדרת העניין, דבר שסיבך ובלבל אותה יותר ויותר. הנתבעת מכחישה כי קיבלה מכתב התראה. הנתבעת טוענת כי פנתה פעמים רבות לתובע על מנת שיעשה בדיקה יסודית ויחזיר לה את תשלומי היתר שנגבו ממנה אך נתקלה באטימות ובעוינות. הנתבעת טוענת כי אינה חבה לתובע כל סכום שהוא והתובע הוא זה שחייב לה כספים בגין הפרת חוזה וגביית יתר.

3.ביום 10/2/16 הוגשה תגובת התובע להתנגדות. נטען כי טרם ננקטו הליכים משפטיים פנתה הנתבעת לב"כ התובע בבקשה לאפשר לה להסדיר את החוב. נטען כי התובע הסכים לפרוס את החוב לתשלומים וביום 1/9/14 חתמה הנתבעת על הסדר חוב לפיו התחייבה לפרוע חוב בסך של 13,205 ₪ באמצעות הלוואת הסדר בתשלומים של 700 ₪ לחודש. הנתבעת לא עמדה בהסדר החוב ולכן נשלח לה מכתב התראה שהתקבל אצל אמה בכתובת שהנתבעת מסרה לתובע בעת פתיחת החשבון. כיוון שהחוב לא הוסדר גם לאחר המצאת ההתראה, הוגשה התביעה ללשכת ההוצאה לפועל. ביום 11/12/15 נמסרה האזהרה לאמה של הנתבעת בכתובת הנתבעת. נטען כי הנתבעת מעלה טענות סתמיות וכלליות בדבר חיובים מופרזים תוך שהיא מתעלמת מהסדר החוב עליו חתמה. ב"כ התובע מפנה לסעיף 3 להסדר החוב במסגרתו ויתרה הנתבעת באופן סופי ומוחלט על כל טענה בנוגע לפעולות שנעשו בחשבון עד ליום החתימה על ההסכם. נטען כי התובע מעולם לא סירב לשלוח לנתבעת דפי חשבון או כל מסמך אחר. לתגובה מצורפים דפי חשבון מחודש 2/13 עד חודש 12/15 לביסוס הטענה לפיה אין כל חיובים מופרזים או חריגים בחשבון. נטען כי קיימת סתירה פנימית בין הודעת הנתבעת בסעיפים 5

ו – 14 לתצהיר כי חתמה על הסכם פתיחת חשבון לעומת סעיף 16 לתצהיר בו היא מכחישה את ההסכם. לפיכך מבוקש לדחות את ההתנגדות ולחילופין להתנות קבלת ההתנגדות בהפקדה משמעותית.

4.ביום 10/3/16 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובע. נטען כי נציגי התובע השונים הבטיחו לנתבעת כי לא יפעלו נגדה ודבר זה אמור להתברר במהלך שמיעת הראיות לאחר חקירת נציגי התובע. נטען כי סוכם מפורשות עם נציגי התובע כי לא יפעלו נגדה במידה ותעמוד בהלוואה ובתשלומים. נטען כי התובע הוא תובע סידרתי שנוהג להגיש תביעות מסוג זה נגד חסרי ישע כמו הנתבעת. נטען כי הנתבעת לא נחקרה ולכן גרסתה לא נסתרה. באשר לתגובת התובעת נטען כי מדובר בתגובה לא מובנת ומסורבלת שהוגשה בניסיון לסחוט מהנתבעת כספים שלא מגיעים לתובע.

5.לאור האמור בהחלטתי מיום 10/2/16, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להידחות בהיותה דוגמה מובהקת להגנת בדים כללית וסתמית , כפי שיפורט להלן.

7.הנתבעת העלתה טענות סתמיות וכלליות בדבר חיובים מופרזים מבלי לתת ולו דוגמא אחת לטענותיה. הנתבעת התעלמה מאופן היווצרות החוב כפי שפורט במסגרת התגובה. במקום להתייחס באופן ענייני לתגובה המפורטת אליה צורפו מסמכים רלבנטיים, בחר ב"כ הנתבעת להגיש תשובה במסגרתה כינה את התגובה המפורטת והברורה תגובה לא מובנת ומסורבלת. ב"כ הנתבעת הגדיל לעשות כאשר לא צירף לתשובה תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות החדשות שהועלו בתשובה , דוגמת הטענה לפיה הנתבעת סיכמה עם נציגי התובע כי לא יפעלו נגדה במידה ותעמוד בתנאי ההלוואה. ב"כ הנתבעת לא התייחס כלל לטיעון המפורט של התובע המופיע בתגובה בצירוף מסמכים רלבנטיים לפיו הנתבעת לא עמדה בהחזרי הלוואה שהוקמה לה במסגרת הסדר החוב עליו חתמה ולכן הוגשה התביעה.

8.ביטוי נוסף לחוסר הממשות של טענות הנתבעת מצאתי בעובדה כי ב"כ הנתבעת העלה במסגרת התשובה טענות שאינן קשורות לתיק. כך הטענה בסעיף 25 לפיה מעיון בחקירתה הנגדית עולה כי גרסת הנתבעת הוכחה, חרף העובדה כי בתיק זה לא התקיים דיון פרונטלי.

כך הטענה בס' 41 בכל הנוגע לסיכומי ב"כ התובע בתיק בו לא הוגשו סיכומים .