ת"ת 42274-10-14 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' אל טורי

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 9.7.15, בהעדר התייצבות.

הנתבע טוען כי לא ידע על מועד הדיון לאחר שעורך דינו חדל לייצגו. כן טוען הנתבע כי יש לו הגנה טובה ואיתנה כסלע, אך נמנע מלפרטה בבקשה.

התובעת, מנגד, טוענת כי על הנתבע להפנות טענותיו כלפיו הוא וכלפי בא כוחו, וכי לא הוצג כל נימוק וטעם של ממש להיעדרותו מן הדיון. התובעת מתנגדת, לפיכך, לביטול פסק הדין (ולחילופין, מסכימה כי יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות ולהפקדת סכום התביעה בקופת בית המשפט).

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

נוכח נימוקי הבקשה, הרי שהנתבע אינו זכאי לביטול פסק הדין משיקולי צדק. עם זאת, בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן הנתבע חדל במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. אמנם, בבקשה עצמה לא פירט הנתבע את טענות ההגנה שלו – אולם בבקשת ההתנגדות שהגיש אלו פורטו, ויש ליתן לנתבע את יומו בבית המשפט לאורן.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין – וזאת בכפוף להפקדת סכום התביעה בקופת בית המשפט בתוך 30 יום מהיום.

שאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.

ככל שיופקד הסכום שנקבע ויבוטל פסק הדין, יועבר התיק ליחידה המשפטית לקביעת מועד ומותב לדיון בבקשת הרשות להתגונן וזאת על פי יומן בית המשפט. אחרת, יוותר פסק הדין על כנו.