ת"ת 41536-09-14 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' דה קאלו

1. בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב אשר הגישה המשיבה כנגד המבקש בגין יתרת חוב בסך 43,608 ₪ שהותיר בחשבון העו"ש אותו ניהל אצל המשיבה.

המשיבה צירפה לכתב תביעתה בקשה לפתיחת חשבון בנק מיום 17.7.06 ודף חשבון עו"ש קרדיטורי ובו תנועות אחרונות החל מיום 1.12.13 ועד 11.7.14.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע התובענה וטען באופן סתמי כי המשיבה גרמה לו נזקים כאשר הציגה לו מצג לפיו מכירת ניירות ערך תביא לו רווח של 160,000 ₪ ובמקום זאת נגרם לו נזק כספי של 108,000 ₪. המשיבה, טען המבקש בתצהירו, החזירה לו חלק מהכספים אך נותרו כספים שלא הוחזרו אותם הוא מבקש לקזז מתביעתה.

במעמד הדיון, ניתנה למבקש הרשות לתקן את תצהירו ולפרט טוב יותר את טענותיו במיוחד לאור הצגת כתבי ויתור עליהם חתם המבקש עת קיבל מאת המשיבה כספים כטענתו.

2. המבקש הגיש תצהיר מתוקן אשר חתימתו לא אומתה באמצעות עו"ד אך פגם זה נרפא עת הוגש התצהיר מאומת כדין בתיק בית המשפט בתום הדיון.

המבקש טען בתצהירו המתוקן כי ניהל את חשבונו אצל המשיבה לשם עיסוק בפעילות בורסאית ניכרת בסכומים של כ- 25-40 מיליון ₪ לשנה לערך. המבקש פירט בסעיף 2 לתצהירו את סוג הפעילות אותה ביצע בחשבונו זה.

המבקש טוען כי הינו דורש מהמשיבה את שווי מניות זרח (כך כינה אותם בסעיף 4 לתצהירו) אשר נמכרו בחסר ושוויים היום יותר מ 77 מיליון ₪. המבקש דורש את המניות או שוויים.

עוד טוען המבקש כי הינו דורש מהמשיבה את תמורת חשבון מטבע חוץ בסך 220,000 יורו מיום העלמות חשבון המט"ח כולל ריביות והצמדה כחוק (כך מנוסח הסעיף בדיוק).

בסעיף הבא בתצהירו, טוען המבקש, והנני לצטט מסעיף 6: "הוסבר לנתבע שחתם על הסדר מול הבנק הבינלאומי הראשון לגבי האופציה זרח בסך 238,000 ₪ והבנק הבינלאומי לא החזיר את הסכום המלא בפועל וגרם נזק לנתבע אך הנתבע ועומד בהסכם שהוא חתם וסופג את ההפסדים בגינם בפועל לגבי האופציה בלבד".

נוסח סעיף זה אינו ברור ואינו מובן ולו מהבחינה הלשונאית תחבירית.

3. בהמשך, טוען המבקש, והנני לצטט מסעיף 7: "הנתבע מציג מסמך של ביטול שתי עיסקאות של הבורסה לתל אביב והבנק הבינלאומי ביטל 9 עיסקאות והנתבע דורש את התמורה המלאה בגין כל העסקאות מהסיבות שהעיסקה בפועל היתה בבורסה תל אביב והתובע אינו יכול לבטל עיסקאות במעוף מפני שאין שער לימיט ולכן הנתבע פעל כחוק ואו לחילופין לקבל את התמורה של 7 עיסקאות צמוד ריבית ומדד כחוק".

גם האמור בסעיף זה אינו ברור ואינו מובן מבחינה לשונאית תחבירית.

בסעיף 8 טען המבקש כי המשיבה פעלה בניגוד לחוק ועשתה פעולות עצמאיות בחשבון הנתבע ובניגוד להסכמים עמו בכך שלא ביטלה בפועל את שתי העיסקאות כמו שהבורסה ביקשה אלא עשה פעולה של מכירת אופציה בחסר כשאין לנתבע אפשרות לפעולה זו מאחר ואינו חתום על מסמכים של פעולת מכירת אופציה במעוף בחסר.

עוד טען המבקש בסעיף 9 לתצהירו כי המשיבה עשתה הונאת פונזי למבקש והחתימו על כתב ויתור אך ורק על האופציה של זרח ולא על המניות של זרח ולא על חשבון מט"ח ולא על ביטול פעולות של הבורסה.

סעיף 10 הוא כללי וסתמי ואילו סעיף 11 טוען המבקש כי המשיבה עשתה רווחים או יכלה לעשות רווחים מסגירת פוזיציה של ניירות ערך זרח בכמות של 6 מיליון ניירות ערך על ידי פעולה של קניה בשווי של פרוטות כדי להעשיר את חשבונות בסכום של כ 77 מיליון ₪ ממניות שגנבה ממנו.

בסעיף 12 לתצהירו טוען המבקש כי המשיבה ניצלה את הצורך בביצוע חישובים של אלפי פעולות בשניות כדי לערבב ולבלבל את המבקש בהצגת נתוני שווא וכי חתם על כתב הוויתור בידיעה כי בוצעה תרמית אך פרטיה התבררו לו רק בשלב מאוחר יותר כאשר התברר לו כי נעלמו ניירות ערך וחשבון מט"ח.