ת"ת 40561-09-14 עאסי נ' מוריסי מרכז הבניה (ג.י) בע"מ

בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, שנפתחה בהגשתה לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 501360-05-14).

על פי כתב התביעה, סיפק המשיב למבקשת חומרי בניין, בעיקר חול וחצץ, אולם המבקשת לא שילמה את תמורתם.

על פי ההתנגדות, שנתמכה בתצהיר קצר ביותר של מנהל המבקשת, מר גיא מוריסי, שתים הן הסיבות לאי-התשלום, ושתיהן מבוססות על הטענה, כי המשיב סיפק סחורה לקויה: ראשית, אין על המבקשת חובה לשלם עבור סחורה לקויה; ושנית, הסחורה הלקויה גרמה למבקשת לנזקים ביחסיה עם לקוחותיה ובפגיעה בשמה הטוב.

בדיון שהתקיים היום נחקר מר מוריסי על תצהירו, והגם שנחקר באריכות-יחסית, לא היה בידיו למסור פרטים מדויקים יותר אודות היקף הסחורה הלקויה, ואודות הקשר הישיר בין הסחורה הלקויה, לטענתו, לבין תעודות המשלוח שצורפו לכתב התביעה והוצגו לו (ורובן המכריע גם נושא את חתימתו). עם זאת, הוא הוסיף וחידד, כי טענתו להעדר חוב מבוססת על התחייבות המשיב לזכותו בעבור סחורה פגומה או להחליפה, וכן לפצותו על נזקיו.

דין ההתנגדות להידחות.

לפי הוראות סעיף 81א1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע תביעה כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. ובית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'...

"על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן.

"תנאים אלה סוכמו בפסיקת בית-משפט זה לאמור: '...לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"...' (ע"א 594/85, בעמ' 722)..."

כאמור, ההתנגדות שבפני, והתצהיר התומך בה, אינם כוללים "מסכת עובדתית שלמה ומפורטת" של טענות ההגנה, ולפיכך, לא ניתן להשתית על פיהם רשות להתגונן. הגרסה נותרה עמומה, וכלל לא ברור מהן העובדות שלהוכחתן תידרש המבקשת כדי להדוף את התביעה; למעשה, גם לא ניתן לדעת מהן ההוכחות שצריך המשיב להביא כדי להיערך להגנת המבקשת, בהעדר פירוט מספק לגרסתה. כל אלה, תנאי הם למתן רשות להתגונן.