ת"ת 40403-05-14 פלאפון תקשורת בע"מ נ' לורברבאום

1.בפני התנגדות לביצוע תביעה ע"ס 2,745 ₪, שהוגשה לביצוע בהוצאה לפועל; וכן בקשה להארכת מועד להגשתה, שכן זו הוגשה באיחור. האזהרה נמסרה ביום 3.3.2014, ואילו ההתנגדות הוגשה ביום 5.5.2014, כחודש לאחר שפקע המועד הקבוע בחוק.

2.את התייחסותו היחידה של המבקש לשאלת האיחור ניתן למצוא במילות הסיום של תצהירו, שהוגש בתמיכה בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד – וכך נכתב: "אני מגיש את זה באיחור בגלל איחור קבלת הודעתכם."

3.לגופו של עניין, טענותיו של המבקש הן בעיקר סביב מה שהוא רואה כתרמית מצד המשיבה, אשר פקידתה שידלה אותו לרכוש מכשיר טלפון נייד חדש במקום מכשירו הישן שהתקלקל, בלא להבהיר לו את עלותו האמיתית.

4.כאן המקום להבהיר, כי המבקש – אדם מבוגר הוא, כבן 90 שנה, והופעתו בבית המשפט, כמו גם יכולת ההתנסחות המרשימה שלו בכתב מלמדת, כי דעתו צלולה ובהירה.

5.המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי לא הוצג טעם כלשהו, ולבטח שלא טעם מיוחד, כנדרש בחוק, לשם הארכת המועד, וכי גם לגוף העניין, אין ממש בטענות ההגנה.

6.מסיבות שונות, התעכב קיום הדיון עד יום 7.10.2015. בדיון זה, שהתנהל בחלקו הראשון באופן בלתי פורמאלי, נעשה ניסיון נמרץ להביא את הצדדים להסכמה, נוכח סכום התביעה, נסיבותיו האישיות של המבקש, וטענות הצדדים. למרבה הצער, ניסיון זה לא צלח, וכן כשל ניסיון להביא את הצדדים למתווה של מתן פסק-דין לפשרה.

7.זאת ועוד, חרף הזדמנות שניתנה לו לשטוח את טענותיו לעניין המועד בעל פה, לאחר שלא טען אותן בפירוט בכתב, התמקד המבקש בטענות שעיקרן חוסר המידתיות של מחיקת ההתנגדות בהשוואה למחדל שבאיחור, והעדר כוונת זדון באיחור עצמו.

8.קודם למתן החלטה, ניתנה למבקש הזדמנות נוספת לשקול את עמדתו לעניין הגעה לפשרה, אולם המבקש דבק בגישת "יקוב הדין את ההר", וקצרה ידי מלהושיע.

9.הדין הוא פשוט: התנגדות יש להגיש תוך 30 יום, ומועד זה ניתן להארכה בשל טעם מיוחד בלבד. "טעם מיוחד" זה, על פי רוב, נדרש להיות טעם של ממש, אשר לרוב אף אינו תלוי במאחר עצמו, אלא בנסיבות שמחוץ לשליטתו. המבקש לא הציע טעם לאיחור, היכול להתקרב למעמד זה של "טעם מיוחד".