ת"ת 4019-06-15 הפניקס אחזקות בע"מ נ' נגר

בפני התנגדות שהגישה המבקשת, עורכת דין במקצועה, נגד תביעה על סך כ-1,200 ₪ שהגישה המשיבה ובה נטען כי נותרה למבקשת יתרת חוב כלפי המשיבה בקשר לפרמיית ביטוח שרכשה.

בהתנגדות טוענת המבקשת, ראשית, כי לא בוצעה לה המצאה כדין (כאשר ההמצאה בוצעה למענה של אמה ולא למענה הרשום שלה). שנית, ולגופו של עניין, טוענת המבקשת כי לכתב התביעה צורפה רק הצעה לביטוח רפואי (ובה פרטים לא מדויקים), ללא הסכמה של המבקשת – כך שבהעדר גמירות דעת ומסוימות כלל לא נכרת בין הצדדים חוזה ביטוח. לטענת המבקשת, נוכח האמור גם לא צורפה לתביעה ראיה בכתב, כנדרש.

בדיון שהתקיים בפני העידה המבקשה ואישרה כי עד לינואר 2015 היתה כתובתה הרשומה במשרד הפנים בכתובת בה בוצעה מסירת האזהרה. כן אישרה המבקשת שבמשך אחד-עשר חודשים שולמו דמי הפרמיה של פוליסת הביטוח מכרטיס האשראי שלה ולא יכלה לשלול, לפיכך, כי היא זו שמסרה למשיבה את פרטי כרטיס האשראי.

הצדדים סיכמו טענותיהם.

המבקשת חזרה על הנטען בהתנגדות והוסיפה כי לא קיבלה אסמכתאות לביטוח או לתשלומים שנגבו ממנה. המבקשת הפנתה לפסיקה ולהנחיות המפקח על הביטוח.

ב"כ המשיבה טען, מנגד, כי משבוצעו התשלומים מכרטיס האשראי של המבקשת הרי שאין ספק שמדובר בפוליסה שהופעלה ומשכך, לאחר שהמבקשת לא פעלה בהתאם להוראות ס' 45 לחוק חוזה ביטוח ולא הודיעה בכתב על ביטולה של הפוליסה – הרי שאין לה טענת הגנה של ממש. כן טען ב"כ המשיבה נגד הרחבת חזית בטיעוני המבקשת.

פוליסת הביטוח היא חוזה בין המבטח לבין המבוטח. חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול. חוק חוזה הביטוח אינו דן בדרכי כריתת חוזה הביטוח, או בצורתו. עולה מן החוק שחוזה ביטוח אינו טעון צורה מיוחדת. באין הוראה לעניין זה בחוק חוזה הביטוח חלים עליו הוראות סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 בדבר חופש הצורה. ואמנם חוזי ביטוח נעשים על פי רוב בכתב, אך נעשים גם בעל פה, באינטרנט, בטלפון, וכיוצא באלה. יוזכר, עם זאת, כי סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח מחייב מסירת הפוליסה למבוטח לאחר כריתת החוזה וכתוצאה מכריתתו. החוזה הוא תוצאת מפגש בין הצעה וקיבול, הדרושים לפי דיני החוזים הכלליים לכריתתו של כל חוזה, ואילו הפוליסה, היא האישור הפורמלי של מה שהוסכם בין הצדדים.

קיבול יכול שיהא גם בהתנהגות, למשל אם מבוטח משלם עבור הפוליסה, מצביע הדבר על הסכמה מצדו להתקשר בחוזה ביטוח עם המבטח (ור', להשוואה, תא"מ (חי') 5626-10-14 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' דוידי; פס"ד מיום 4.1.16).

במקרה דנן, כאמור, לא שללה המבקשת כי היא זו שמסרה למשיבה את פרטי כרטיס האשראי לתשלום בקשר לפוליסת הביטוח וכי שילמה עבור הפוליסה במשך כמעט שנה.

משכך, מצאתי כי בין הצדדים נכרת חוזה ביטוח ועל כן – היה על המבקשת להודיע על ביטולו בכתב, כהוראת ס' 45 לחוק חוזה הביטוח.

לאור המצטבר, לא מצאתי כי למבקשת הגנה של ממש בפני התביעה ומשכך, דין ההתנגדות להדחות.

ההליכים בתיק הוצל"פ 555699-02-15 ישופעלו, לפיכך, ככל שעוכבו בתיק זה וככל שלא ישולם החוב בתוך 30 יום מהיום. בנסיבות, לפנים משורת הדין ונוכח החיובים בתיק ההוצאה לפועל, אין צו להוצאות.