ת"ת 39673-05-15

1. המשיבה הגישה תביעה כספית כנגד המבקש לתשלום חיובי ארנונה ומים בסך 7,135.90 ₪.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע התובענה באיחור וטען כי שילם את מרבית החוב בתיק ההוצאה לפועל למעט סך של 956 ₪ אך במועד תשלום זה גילה כי נפלה טעות בחיובי העיריה ולכן הגיש את ההתנגדות רק עתה.

בנימוקי ההתנגדות טען כי לא היה מקום לחייב ארנונה בסך 4,158 ₪ משום שחיוב שנתי של שנת 2008 הוא בסך 2,461 ₪ בלבד. המבקש צירף להתנגדות את חשבון הארנונה השנתי של אותה השנה.

כמו כן, טען המבקש כי המושכר הוא מחסן שאין לו חיבור למים ולכן כל חיוב במים אינו על פי קריאת מד מים.

2. במעמד הדיון הסביר ב"כ המשיבה כי אין כל רלוונטיות לטענה כי אין הנכס מחובר לרשת המים משום שבכל מקרה יחויב המחזיק בצריכה משותפת של הבניין במיוחד כאשר כל הבניין מחובר לאותו מד מים.

לעומת זאת, לא היתה לב"כ המשיבה כל תשובה לטענת המבקש לפיו חויב בחיוב יתר בגין ארנונה לשנת המס 2008.

המבקש הציג חשבון ארנונה שנתי לשנה 2008 ובו חיוב בסך 2,461.30 ₪ ומעיון בדף החשבון שצורף לכתב התביעה ניתן לראות במפורש כי הנכס חויב בגין שנת 2008 בסך 4,586 ₪.

טענת המבקש מקבלת משנה תוקף ממכתב התראה שצורף לתגובת ב"כ המשיבה משנת 2012 אז נדרש מהמבקש חיוב בסך 4,791 ₪ בלבד. סכום העולה בקנה אחד עם חיוב נמוך יותר של הארנונה כנטען.

עוד יצוין כי ב"כ המשיבה ציין במעמד הדיון בחצי פה כי מדובר כנראה בצבירת חוב.

אלא שלא ניתן לראות זאת בחשבון שצורף לכתב התביעה כאשר צוין בו כי מדובר בארנונה לשנת 2008 ואם מדובר בחיוב קודם, דהיינו, חוב לשנת 2007 הרי שחלה התיישנות על חיוב זה בעקבות הגשת כתב התביעה בינואר 2014.

3. עולה מהאמור לעיל כי המבקש הראה עילת הגנה בגין חיוב בסך 2,125 ₪ (= 4,586-2,461).

נותרה לדיון אם כך שאלת הגשת ההתנגדות באיחור.

עילת ההגנה של המבקש הינה כה טובה שהיא יכולה לשמש טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

עם זאת, יש לחייב את המבקש בהוצאות בסך 1,500 ₪ לריפוי המחדל של אי הגשת ההתנגדות במועד.

4. סוף דבר הוא כי ניתנת למבקש רשות להתגונן בגין סך של 2,125 ₪ בכפוף לתשלום הוצאות בסך 1,500 ₪ לידי ב"כ המשיבה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת החלטה זו לידי המבקש.