חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"ת 39439-05-14 ברמן ואח' נ' אומנסקי( הכט)

: | גרסת הדפסה
בת"ת
בית משפט השלום רחובות
39439-05-14
6.4.2015
בפני הרשם:
איתי רגב

- נגד -
מבקשת:
1. ענת ברמן
2. מאיר לב רן

 משיבים:
1. ענת ברמן
2. מאיר לב רן
החלטה

המשיבים הגישו כנגד המבקשת כתב תביעה על סכום קצוב, בטענה כי נותרה חייבת להם שכר טרחה בגין שירותים משפטיים שהעניקו לה.

המבקשת עתרה להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, שכן נטען כי כתב התביעה נמסר לה בתאריך 9.3.14 בעוד שלטענתה קיבלה את הטופס רק ביום 10.4.14 כאשר הודבק על דלת ביתה.

הצדדים התייצבו לדיון בפני ביום 3.12.14 בו נחקרה המבקשת על תצהירה, ולאחר מכן ביקשו להגיש סיכומים בכתב. המבקשת הגישה סיכומים קצרים והמשיבים הגיבו בסיכומים מטעמם. סיכומי תשובה של המבקשת, אשר נקבע כי תוכל להגישם, לא הוגשו.

ב"כ המבקשת טען בסיכומיו כי יש לקבוע שאכן לא בוצעה לה המצאה כדין ומשכך הבקשה לא הוגשה באיחור. כן נטען שיש לקבוע שאין תיק זה מתאים להתנהל בסדר דין מקוצר.

ב"כ המשיבים טען בסיכומיו כי סיכומי המבקשת הוגשו באיחור, ורק לאחר שהוגשה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגשת הסיכומים. נטען כי לא ניתן כל הסבר להגשה מאוחרת זו של סיכומי המבקשת ושסיכומי המבקשת – הקצרים ביותר – מהווים זלזול בבית המשפט ונעשו כלאחר יד ובחוסר רצינות.

ב"כ המשיבים חזר בסיכומיו על הטענה כי האזהרה נמסרה למבקשת עוד ביום 9.3.14 וכי הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור של למעלה מחודשיים – בניגוד להלכות לפיהן את הבקשה להארכת מועד יש להגיש עוד בטרם חלף המועד.

נטען כי טענות המבקשת בדבר הארכת המועד קרסו בחקירתה בדיון, משהוכח שהמבקשת קיבלה מהמשיבים מכתב בדואר רשום עוד טרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל וכי בין הצדדים הוחלפו הודעות דואר אלקטרוני.

גם לעניין טענות המבקשת גופה נטען כי אלו קרסו, ומשכך עתר ב"כ המשיבים לדחות את ההתנגדות ולתת פסק דין על מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ.

כן נתבקש בית המשפט לפסוק את הוצאות המשיבים בגין הדיון שהיה אמור להתקיים ביום 21.10.14 ושנדחה ברגע האחרון.

דיון

באשר לשאלת הארכת המועד – לא שוכנעתי כי ניתן לקבוע שההתנגדות הוגשה במועד, אך מצאתי להתיר את הארכת המועד.

הנטיה בפסיקה היום הינה להידרש למכלול הנסיבות לצורך קביעת ה-"טעם המיוחד" הנדרש, לרבות השאלה האם עומדת לנתבע הגנה טובה לכאורה, תוך עריכת איזון בין האינטרס של החייב כי יתאפשר לו להתגונן כנגד דרישת החוב ובמיוחד מקום בו החוב משמעותי, לבין האינטרס של הזוכה בסופיות הדיון והוודאות כי בחלוף זמן רב יהיה זכאי לפעול לגביית החוב (ר' למשל, רע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה (פורסם בנבו)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>