חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' ברנסון

לפניי בקשה להארכת מועד והתנגדות כנגד תובענה על סכום קצוב, בסך 28,684 ₪, שהגישה המשיבה במסגרת תיק הוצאה לפועל.

בכתב התביעה עותרת המשיבה לחייב הנתבע בתשלום בעבור השירות שסופק לו ותמורתו לא שולמה.

תיק ההוצאה לפועל נפתח עוד ביום 19.1.12. לטענת המשיבה נעשו ניסיונות לאתר המבקש לצורך מסירת האזהרה ואולם, ללא הצלחה. אין חולק כי על פי נתוני תיק ההוצל"פ מסירת האזהרה לידי המבקש, במסירה מלאה, בוצעה ביום 28.9.16.

ההתנגדות והבקשה להארכת המועד הוגשו בחודש מאי 2017.

המבקש הגיש תצהיר ובו העלה טענה אחת ויחידה: " נדהמתי לגלות כי הוטלו עלי הגבלות בבנק עקב תביעה של חברת פרטנר בה בשעה שביום 10.12.2011 הסדרתי את כל חובי עם חברת פרטנר על פי מה שסוכם איתם בשיחת טלפון שאשלם 8000 ₪ ולא תהיה להם שום תביעה נגדי".

בדיון שהתקיים בפני נחקר המבקש והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי חקירת המבקש וטיעוני הצדדים בעל פה בפני, החלטתי לדחות את הבקשה להארכת המועד ואת ההתנגדות. להלן טעמיי.

ראשית, בניגוד לאמור בתצהירו לפיו "נדהם" המבקש לגלות כי הוטלו עליו הגבלות עקב תביעת המשיבה כאשר חובו הוסדר עוד ביום 10.12.2011, הרי שמעדות המבקש עולה כי המבקש ידע על קיומו של תיק ההוצל"פ עוד בשנת 2012, סמוך לאחר פתיחתו, ולאחר שכבר לטענתו הסדיר את חובו כלפי המשיבה. קרי, כרב בשנת 2012 ידע המבקש כי המשיבה אינה רואה בסכום ששולם על ידו, בסך 8,000 ₪, כסילוק סופי של חובו, אשר עמד באותה העת, על פי החשבוניות שהנפיקה המשיבה, על סך העולה על 28,000 ₪.

המבקש אישר בעדותו כי ידע על תיק ההוצל"פ עוד בשנת 2012 ולא עשה דבר. בכל הנוגע למסירת האזהרה ביום 28.9.16 העיד המבקש כי פנה ללשכת ההוצל"פ מיוזמתו על מנת לבקש את סגירת התיק ושם החתימו אותו על טופס האזהרה.