ת"ת 38204-09-14 סלקום ישראל בע"מ נ' כלדאווי

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה

1.ביום 20/7/14 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעה על סכום קצוב על סך 23,787 ₪. לכתב התביעה צורף הסכם מיום 10/11/10, פירוט הרכב החוב, חשבוניות לתקופה מיום 2/8/11 עד 1/10/11 ומכתב התראה מיום 23/12/13. על פי פירוט הרכב החוב, קרן החוב לטיפול משפטי הינה סך של 21,934 ₪ נכון ליום 18/12/13. סכום זה מורכב מחשבוניות שוטפות עבור החודשים יוני עד ספטמבר 2011 ויתרת תשלומי ציוד עבור ארבעה מנויים.

2.הנתבע, מנהל חשבונות במקצועו, הגיש התנגדות באמצעות עורך דין ביום 2/9/14. הנתבע טוען כי הוא לקוח של התובעת מיום הקמתה ומחזיק בחמישה קווים. הנתבע טוען כי החתימה על מסמכי ההסכם שצורפו לתביעה היא חתימה מזויפת שאינה חתימתו. הנתבע טוען כי כאשר התקשר עם התובעת חתם על הוראת קבע אשר כובדה ללא כל הפרות עד שנת 2010 – 2011 (כך במקור – נ.ז.), כאשר התובעת התחילה לחייב אותו בסכומים מופרזים ללא כל פירוט. הנתבע טוען כי ניהל משא ומתן עם נציגי התובעת לגבי החיובים המופרזים אך המשא ומתן לא צלח והוא לא הצליח לקבל פירוט או הסבר לגבי החיובים המופרזים בחשבונית החודשית. הנתבע טוען כי בוצעו פניות חוזרות ונשנות מטעמו ומטעם בא כוחו כדי לקבל פירוט מדויק או כרטסת לקוח אך ללא הועיל. עוד נטען כי סמוך לשנת 2011 העבירה התובעת קו שהיה ברשותו שהסתיים בספרות 767 לצד ג' בהסכמתו, דבר המעיד על כך שלא היה חייב מאומה לתובע. הנתבע טוען כי לאחרונה נשלחה לבא כוחו במייל חשבונית שמסתיימת בספרות 868 לתקופה מיום 2/7/11 עד 1/8/11. הנתבע טוען כי סכום היתרה לתשלום מחשבון קודם המופיע באותה חשבונית בסך של 8,957 ₪ , שנוי במחלוקת וכל הניסיונות לקבל פירוט לגביו לא הועילו.

3.במסגרת סעיף 12 לתצהיר טוען הנתבע כי התובעת חייבת להמציא לו לשם ביסוס הגנתו את הסכם ההתקשרות הראשוני בינו לבין התובעת, את כרטסת הלקוח, את כל החשבוניות החל משנת 2009 ואת כל המסמכים הקשורים להעברת הקו שמסתיים בספרות 767.

4.בהתאם להחלטה המורה לה לעשות כן, הגישה התובעת תגובה מפורטת להתנגדות אליה צורפו מסמכים רבים. ראוי לציין כי חלק מהמסמכים צורפו באופן חלקי. כך למשל ההסכם מיום 18/5/09, ההסכם מיום 6/2/08 ודו"ח הפעולות ללקוח, שהוא למעשה כרטסת של הנתבע אצל התובעת.

5.התובעת טוענת כי ביום 10/11/10 התקשר עמה הנתבע בהסכמי התקשרות שונים ביחס לארבעה מנויים לתקופת התחייבות בת 18 חודשים ובנוסף רכש שבעה מכשירים בגינם התחייב לשלם במשך 36 חודשים. התובעת טוענת כי במשך תקופה של כ – 4 חודשים, התחמק הנתבע מתשלום החוב שיצר ללא כל סיבה כאשר בתקופה זו השתמש במכשירים שרכש מהתובעת.

6.התובעת טוענת כי כבר ביום 16/1/14 מסרה ב"כ התובעת לאשת הנתבע את פירוט הרכב החוב ואשת הנתבע הודיעה כי בנו של הנתבע ייצור קשר עם משרד בא כוח התובעת. עוד נטען כי ביום 19/1/14, יצרה התובעת קשר טלפוני עם בא כוח הנתבע, שלחה לו הסכמי התקשרות חתומים, הסבירה את דרכי החוב והציעה לנתבע לחזור להיות מנוי של התובעת, אולם הנתבע סירב להצעה.

7.התובעת טוענת כי הנתבע שילם את החיובים החודשיים בהוראת קבע בסכומים לא מבוטלים עד אשר ביום 21/6/11 הוחזר תשלום בסך של 6,877 ₪ בשל ביטול הרשאה. נטען כי ביטול ההרשאה נעשה ללא הודעה מוקדמת. נטען כי הטענה לגבי זיוף חתימות הועלתה לראשונה בהתנגדות. נטען כי החתימות של הנתבע על הסכמי ההתקשרות זהות לחתימותיו על התצהיר התומך בהתנגדות.

8.לגבי המנוי שמסתיים בספרות 767 נטען כי נחתם הסכם התקשרות לגבי מנוי זה נערך על ידי הנתבע עצמו ביום 21/6/08 , אולם מאוחר יותר נתן הנתבע ייפוי כוח לבנו ויסאם. לתגובה צורף ייפוי כוח ללא תאריך במסגרתו מאפשר הנתבע לויסאם לבצע פעולות שונות בנוגע למנוי שמסתיים בספרות 903. כמו-כן צורף טופס הרשאה וייפוי כוח עבור המנוי שמסתיים בספרות 767 מיום 14/7/03. דא עקא, ייפוי כוח זה כולל משום מה את שמו של הנתבע עצמו הן כמיופה הכוח והן כמייפה הכח .