ת"ת 38100-07-14 סלקום ישראל בע"מ נ' קובי

כנגד הנתבע הוגשה לביצוע בהוצאה לפועל תובענה על סכום קצוב על סך של 10310.91 ₪ בגין חובו לתובעת בגין יתרת עלות המכשירים, חשבונות שלא שולמו וחוב בגין שירותי גלישה באינטרנט בחו"ל.

בהתנגדות טען הנתבע כי בחודש אפריל 2013 נסע יחד עם אשתו ושתי בנותיו לחו"ל. כשבוע לפני הטיסה התקשר לתובעת וביקש לשנות את המסלול הקיים למסלול חו"ל ולבטל את חבילת האינטרנט בכל ארבעת המכשירים שברשותו (כרטיסי הסים) בזמן שהותו בחו"ל. כן טען כי לאחר מספר חודשים, הגיעה נציגה מטעם התובעת לביתו בכדי לצרף אותו למסלול עסקי חדש. במהלך הפגישה גילה כי אינו יכול להצטרף למסלול החדש עקב הליך משפטי שהתובעת מנהלת נגדו. לאחר בירור העניין עלה כי קיים חוב על סך של כ- 5000 ₪ בגין גלישה באינטרנט בזמן שהותו בחו"ל.

בדיון שהתנהל בפני העיד הנתבע כי טרם הנסיעה לחו"ל ביקש לבטל חבילת האינטרנט בארבעת המכשירים שהיו ברשותו, ברשות אשתו ושתי בנותיו וכי ביקש לחסום באופן מפורש את הגלישה באינטרנט בארבעת המכשירים וגם להצטרף לחבילת שיחות לחו"ל. הוא קיבל חשבונית לתשלום (הוגשה וסומנה ב/1) וכך נודע לו על החוב ואז פנה לברר במרכז שירות של התובעת מהות החוב וביטל את הוראת הקבע. כן העיד כי לא ידע שלמכשיר האייפד שברשות בתו יש כרטיס סים ולכן לא ביקש לחסום אותו לגלישה באינטרנט בחו"ל.

בסיכומים טען ב"כ הנתבע כי מרשו לקוח עסקי ויש לו מספר מנויים וכי סביר להניח כי במנויים נוספים הוא שילם תשלומים ביתר שיש בהם כדי לכסות את החוב נשוא הגלישה באינטרנט. הוא הלין על כך שהתביעה לא הייתה מפורטת דיה, באופן שהקשה על הנתבע בהגנתו וטען כי מרשו ביקש לחסום את שירותי הגלישה באינטרנט בארבעת המכשירים שהיו ברשותו וברשות אשתו ושתי בנותיו.

ב"כ התובעת מנגד טענה כי עניינה של התביעה הינו בתשלומים בגין חשבוניות שוטפות שלא שולמו על ידי הנתבע, יתרת חוב בגין ציוד ועלות גלישה האינטרנט ממכשיר האייפד, נשוא חשבונית ב/1. הנתבע אישר כי לא ביקש לחסום את שירותי הגלישה באינטרנט במכשיר האייפד ולא העלה כל טענת הגנה ביחס ליתרת החוב.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

עיון בב/1 מעלה כי ברשות הנתבע היו 6 כרטיסי סים, לגבי 4 מתוכם העיד כי ביקש לחסום את שירותי הגלישה באינטרנט בתקופת שהותו בחו"ל. מנוי מס' 0522952761, שהוא מכשיר האייפד, חוייב בסכום של 4478.68 ₪ בגין גלישה באינטרנט בחו"ל. הנתבע אישר בעדותו בפני כי קיבל את החשבונית ב/1 לפני הגשת התביעה ואף הורה על ביטול הוראת הקבע כשנודע לו על גובה החיוב, עיון בדף פעולות ללקוח שצורף לכתב התביעה מעלה כי הוראת הביטול ניתנה בחודש 5/2013 הוא העיד כי מאז פנה למרכז השירות של התובעת לשם בירור העניין. כך שהנתבע ידע את פרטי החיוב בטרם הוגשה התביעה.

ככל שסבור ב"כ התובע כי עילת התביעה לא פורטה דיה בכתב התביעה, היה עליו להגיש בקשה למתן פרטים נוספים בהתאם לתקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. משבחר לא לעשות כן, אין הוא יכול במסגרת הסיכומים להלין על העדר הפירוט. טענת ב"כ הנתבע בסיכומים כי הנתבע שילם תשלומים ביתר לנתבעת במסגרת מספר לקוח נוסף, אותם יש לקזזם מהחוב בגין מספר לקוח זה לא פורטה בתצהיר ועלתה לראשונה בסיכומים. מדובר בהרחבת חזית אסורה.

לאור האמור, ומשהודה הנתבע בפני כי לא ביקש לחסום את שירותי הגלישה באינטרנט במכשיר האייפד, ולא העלה בתצהיר כל טענת הגנה ביחס ליתרת החוב, אני מורה על דחיית ההתנגדות.