ת"ת 37632-12-14 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' מרעי ואח'

תובענה זו החלה דרכה בלשכת ההוצאה לפועל כבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב.

הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע התובענה ובד בבד הגישו בקשה להארכת מעוד. בבקשות אלו אמור להתקיים דיון במעמד הצדדים.

הבקשה המונחת לפני היא בקשה דחופה לביטול ועיכוב הליכי הוצאה לפועל במעמד צד אחד.

בבקשה ובתצהיר נטען כי לא בוצעה מסירה של האזהרה, וכי אי ביטול הליכים יגרום לנתבע נזקים בלתי הפיכים.

לפני שאדון בבקשה לגופה, אעיר בקצירת האומר אודות בקשות מסוג זה:

קיימת ציפייה מצד חלק מהנתבעים לביטול הליכי הוצאה לפועל על בסיס הצהרת הנתבע כי לא קיבל אזהרה מטעם לשכת ההוצאה לפועל וכי אינו יכול להמתין עד לדיון שיתקיים במעמד שני הצדדים. ציפייה זו עולה תכופות מבין השיטין בדמות ניסוח כללי של הבקשות וצירוף תצהירים כלליים בהם טעונים הנתבעים בקצרה כי לא קיבלו את האזהרה ולא חתמו עליה וכי ייגרם להם נזק בלתי הפיך אם לא יבוטלו ההליכים. טענה כי בוצעה מסריה כדין ולמרות זאת מבוקש סעד מתוך שיקול דעת כמעט שאינה מועלית כלל.

ברם, ציפייה זו , כל עוד אינה נתמכת בראיות, אינה מוצדקת. שכן בחלק גדול מהמקרים , ( ואין בדברים אלה משום נקיטת עמדה לגבי תיק זה ), מתברר בדיעבד כי הנתבע קיבל אזהרה כדין אך לא טרח להגיש התנגדות אלא זנח את התובענה ולא נקף אצבע עד אשר הצליח התובע לנקוט הליך ביצוע מוצלח. או אז פונה הנתבע לבית המשפט. אמנם נכון כי ניתן לפסוק במקרים אלה הוצאות הולמות , אך בל נשכח כי לא כל הליך שבוטל ניתן לשחזרו . הווי אומר- כשם שלנתבע עלול להיגרם נזק בלתי הפיך עקב אי ביטולו של הליך , כך גם לתובע עלול להיגרם נזק בלתי הפיך עקב ביטולו של הליך.

ולא אחת מתברר כי שלוש הבקשות : ההתנגדות ,הבקשה להארכת מועד והבקשה לביטול הליכים) מוגשות כולן במטרה להשיג את ביטולו של אותו הליך מוצלח ומרגע שהמטרה מושגת , זונח הנתבע בשנית את התובענה. נמצא ,אפוא, בחלק מהמקרים, שבקשת הביטול המוגשת בדחיפות ובמעמד צד אחד היא למעשה כל המשפט כולו. אם ניקח בחשבון כי מדובר בבקשה במעמד צד אחד, כי אז על כרחינו נאמר שיש לשמור בקפדנות גם על זכויות התובע ולעשות איזון זהיר בין זכויות שני הצדדים.

דיון: