ת"ת 37579-03-15 בנק מסד בע"מ נ' ברכה

בפניי התנגדות לתביעת חוב שהגיש התובע ובצידה בקשה להארכת מועד.

אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת נטלה מהבנק הלוואה המיועדת למורים. אין מחלוקת שהנתבעת לא עמדה בהחזרי ההלוואה ולפיכך נדרשה להלוואה שנייה. לטענת הנתבעת סברה כי מדובר בהלוואה נוספת שהיא בתנאי ההלוואה הראשונה, שמשמעותה פריסה של ההלוואה הראשונה לתקופה ארוכה יותר כדי להקטין את גובה ההחזר החודשי והוטעתה בידי פקידת הבנק לסבור כך. בדיעבד הסתבר לה לטענתה כי מדובר בהלוואה חדשה בסך של 20,000 ₪ בתנאים שונים. בנסיבות אלה טוענת הנתבעת שאין לחייבה בהלוואה השניה.

ההתנגדות הוגשה באיחור. התראה נשלחה ביוני 2014 וההתנגדות הוגשה ביום 20/2/15. מהנתונים בפניי אף עולה שביולי 2014 כבר פנה בא כוחה של הנתבעת אל הבנק באמצעות בא כוחו לצורך בירור המחלוקת.

אכן, הארכת מועד להגשת התנגדות מקום בו מדובר במועד שנקבע בחיקוק דורשת "טעם מיוחד". ואולם, ניתן להבחין בהגמשה מסויימת בפסיקה ומתן משקל שונה ל"טעם המיוחד" הנדרש בהתאם לטיב ההליך (ע"א 6842 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904), באופן שבתי המשפט לוקחים בחשבון את סיבת הטעות, מידת הזלזול בבית המשפט או בחובה כבעל דין (ע"א 8547/96 אלימלך נ' מנהל מס שבח מקרקעין, ניתן ביום 10/3/99; בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4) 702) ואף מתן משקל לסיכויי ההליך העיקרי (רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי. ניתן ביום 3/1/13). הכל תוך התחשבות במידת האיחור ומידת הפגיעה בהסתמכות של הצד שכנגד. הגמשה זו מקורה בתפיסה משתרשת לפיה לא ראוי שיינתנו פסק דין על יסוד נימוקים טכניים או מחדלים של בעלי הדין, שניתן היה לרפאם, ככל שנדרש, בפסיקת הוצאות מתאימות לטובת בעל הדין שכנגד, הכל כדי להגשים את התכלית של הזכות החוקתית של גישה לערכאות. בית המשפט העליון חיזק המגמה האמורה תוך שקבע כי יש לאזן בין שיקולי סופיות הדיון, יעילותו, התנהגות הצדדים ותום ליבם, נסיבות האיחור, ההשלכות על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וסיכויי ההליך (רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטארפלסט תעשיות 1967 בע"מ. ניתן ביום 21/4/15; רע"א 3776/16 גנים נ' רחל. ניתן ביום 15/8/16).

כדי שלא למנוע מהמבקשת להוכיח טענתה להטעייה מצד הבנק אני מוצא כי יש הצדקה להאריך המועד להגשת ההתנגדות במקרה זה. ארכה זו כרוכה בתשלום הוצאות המשיב בגין הארכת הדיון שלא לצורך סך של 1,200 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום ללא קשר לתוצאות ההליך.

לאור מהות טענתה של המבקשת אני מוצא ליתן רשות להתגונן מפני התביעה.

מאחר שאין חולק שבפועל הופקד לחשבונה של המבקשת סכום של 20,000 ₪ במסגרת אותה הלוואה שנייה, הרי שגם אם תתקבל טענת ההטעייה לא יהיה בכך כדי לאיין חובת השבה מצד הנתבעת, וזאת גם אם תהיה זכאית לקיזוז סכומים ששולמו ולהוצאות משפט.

בנסיבות אלה יש להתנות את הרשות להתגונן בהפקדה.

לאור מצבה הכלכלי של הנתבעת כפי שעלה בדיונים בפניי, הפקדה של סכום גבוה יאיין למעשה את אפשרותה לממש זכותה להביא טענותיה בפניי. בנסיבות אלה מצאתי להתנות את הרשות להתגונן בהפקדה של 6,500 ₪ בקופת בית המשפט, תוך 60 ימים מהיום.

אשר על כן,

1.ניתנת בזאת רשות להתגונן מפני התביעה בכפוף להפקדת 6,500 ₪ בקופת בית המשפט. על-פי סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר; ובאופן שהתצהיר התומך בהתנגדות ישמש כתב הגנה.

2.התובע תמציא לבית המשפט ולצד שכנגד את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה בהתאם לתקנות 214ג' ו-214ח' בתוך 70 ימים מהיום. הנתבעת תעשה כן בתוך 90 ימים מהיום.