ת"ת 37120-12-13 מגן דוד אדום בישראל נ' ארבל

תביעה לתשלום קרן חוב בסך של כ-600 ₪ בגין פינוי הנתבעת בניידת אמבולנס של התובע ביום 17.5.04, בשל מעורבותה בתאונת דרכים בה נפגעה בגופה.

התובע טוען כי ניתן לנתבעת שירות, היא חתמה על כתב התחייבות ואף נשלח אליה מכתב התראה מיום 13.9.10, לכתובתה המעודכנת במרשם האוכלוסין (בהתאם לפלט שהוצג), אך זו בחרה להתעלם ולא לשלם את חובה.

תחילה סברה הנתבעת כי המדובר בחיוב כפול לנוכח רישום בדוח הפינוי כי בשלב כלשהו בדרך נעשתה חבירה לאמבולנס רגיל, והתגוננה בטענה זו, ואולם משהוברר כי אין הדבר כך, התמקדה בטענה כי כלל לא ידעה על קיומו של חוב וכי איש לא פנה אליה בקשר אליו, אלא עד לשנת 2013 עת הומצאו מסמכים הנוגעים להליך שנפתח בהוצאה לפועל לידי גברת אצלה עבדה.

לאחר שהנתבעת לא התייצבה לדיון שנקבע בתובענה ביום 7.10.14, ולאחר שניתנה לה הזדמנות נוספת לשטוח טענותיה, התייצבו הצדדים לישיבה שהתקיימה ביום 13.1.15, ובמסגרתה הוסכם כי קרן החוב תכוסה תחילה (בין אם ע"י המצאת התחייבות או בדרך אחרת), ולאחר מכן יטענו הצדדים בקצרה בשאלת ההוצאות בכללותן, לרבות ביחס להוצאות שנפסקו בדיון מיום 7.10.14, ובית המשפט יכריע.

לאחר ששקלתי במכלול טענות הצדדים, באיזון הראוי בין השיהוי הכבד מחד שננקט ע"י התובע בהגשת התביעה, ואף בפניה מתועדת בכתב אל הנתבעת (מעל לשש שנים לאחר מועד היווצרות החוב), לבין חוסר המעש מצד הנתבעת והוצאות הדיון מיום 7.10.14, מצאתי לקבוע כי על הנתבעת לשלם הוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 600 ₪.

מלבד חיוב זה אין צו להוצאות נוספות והחלטתי מיום 7.10.14 בדבר חיוב הנתבעת בהוצאות, מבוטלת.

משנפרעה למעשה קרן החוב, מהווה חיוב זה פסק דין סופי בתובענה ותיק בית המשפט ייסגר.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ה, 24 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.