ת"ת 3584-07-15 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' דוחא

1.ביום 5/5/15 הגיש התובע נגד הנתבע ונגד אשתו והשותפה לחשבון ראודה דוחא תביעה על

סכום קצוב על סך 7,004 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונם של הנתבע וראודה אצל התובע. לכתב התביעה צורף טופס תנאים כלליים מיום 6/6/05, פירוט תנועות בחשבון לחודשים אפריל 2014 עד מרץ 2015 ומכתב התראה מיום 26/3/15 בצירוף אישור משלוח בדואר רשום.

2.הנתבע הגיש התנגדות במסגרתה טען כי מזה שלוש שנים הוא וראודה חיים בנפרד ומנהלים הליכי גירושין. נטען כי בתקופה הרלבנטית התנהל אצל התובע חשבון הבנק של חברת ויולט מוצרי נייר בע"מ (להלן: "החברה") שבבעלות אחיו ג'לאל, בה עובד הנתבע. נטען כי בחודש אוגוסט 2014 או בסמוך לכך, התגלעו חילוקי דעות בין ג'לאל לבין התובע בעקבותיהם החליט ג'לאל להעביר את פעילות החברה לבנק אחר ואף התלונן נגד התובע בבנק ישראל בגין סירוב להחזיר עמלת הקמת הלוואה שבוטלה לאחר מס' ימים לבקשת החברה. צורפו מסמכים לפיהם תלונה זו נמצאה מוצדקת ועמלה הוחזרה לחברה. נטען כי לאור אירועים אלו, החליט התובע להתנקם בנתבע על ידי ביטול מסגרת האשראי ודרישה לסילוק מלוא החוב בחשבון למרות שהנתבע היה במסגרת האשראי המאושרת. הנתבע טוען כי התנגד לפעולות התובע ודרש ממנו לחזור בו אך התובע דחה את בקשתו ללא כל נימוק. עוד נטען כי עיון בפירוט התנועות שצורף לתביעה מלמד כי החריגה ממסגרת האשראי מקורה בחיובים בגין ריביות פיגורים ומשלוח התראות ושכר טרחה בהם חויב החשבון ללא כל הצדקה.

3.ביום 20/7/15 הוגשה תגובת התובע להתנגדות. התובע טוען כי נהג בנתבע בהתאם לכללים הנהוגים במסגרת היחסים בין בנק ללקוח. נטען כי חשבונו של הנתבע נמצא מחודש יוני 2014 ביתרת חובה העולה על מסגרת האשראי לה טוען הנתבע בסך של 6,000 ₪. עוד מודגש כי פעולות הזכות האחרונה בחשבון היתה ביום 10/7/14. נטען כי אין בהתנגדות כל הסבר מדוע הנתבע לא פרע את חובו לתובע במשך שנה שלמה. צורף מכתב מיום 19/12/14 בו הודיע התובע לנתבע על ביטול קו האשראי בחשבון תוך 17 ימים תוך מתן אפשרות לסלק את יתרת החובה בחשבון. באותו מכתב הוסבר כי ביטול מסגרת האשראי נעשתה כיוון שהבנק סבור כי היכולת הכספית של בעלי החשבון לפרוע את האשראי עלולה להיפגע ו/או משום שבעלי החשבון לא עמדו במלוא התחייבויותיהם כלפי הבנק. נטען כי בהעדר מענה להודעה על ביטול קו האשראי, בוטל קו האשראי ביום 6/1/15 וביום 18/2/15 נשלחו מכתבי התראה על ידי התובע. לאחר שמכתבים אלו, שהעתקם צורף לתגובה, לא נענו, נשלח מכתב ההתראה על ידי ב"כ התובע, אשר צורף לתביעה. נטען כי טענות הנתבע בדבר פניות לתובע לא נתמכו בכל אסמכתא ולא ניתן להם פירוט. לפיכך נטען כי יש לדחות את ההתנגדות בשל כלליותה המלמדת כי מדובר בהגנת בדים.

4.ביום 8/9/15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע. הטענות העובדתיות החדשות שהועלו בתשובה לא נתמכו בתצהיר. בסעיף 4 לתשובה הועלתה טענה חסרת כל ממשות לפיה התובע נמנע מלצרף תדפיס חשבון בנק לכל הפחות לשנה האחרונה. בסעיף 5 לתשובה הועלתה טענה עובדתית חדשה לפיה הנתבע במסגרת עבודתו בחברה כאחראי על הקשר עם הבנק התובע נכח בסניף כמעט כל יום וכל פניותיו לעובדי הסניף נעשו בעל פה. נטען כי זכותו של כל לקוח לפעול במסגרת האשראי שהוקצתה לו והדבר אינו מצדיק ביטול מסגרת האשראי באופן חד צדדי ללא כל נימוק מוצדק.

5.לאור האמור בהחלטתי מיום 7/8/15, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להידחות לאחר שהתברר כי חלק מהטענות שהועלו חסרות כל ממשות ואחרות בלתי מפורטות ונעדרות כל ביסוס מבחינה משפטית ועובדתית , במידה המצדיקה דחייתן כבר בשלב זה.

7.בית המשפט העליון קבע כי לבנק אין חובה להעניק אשראי או לחדשו כל עוד אינו מפר הסכמים בינו לבין הלקוח. קיים לבנק שיקול דעת עסקי לגיטימי המתבסס על נסיבות העניין (פרמטרים שונים ובהם מצבו הכלכלי של הלקוח, מטרות המימון וסיכויי ההשבה) באם להעניק אשראי באם לאו ובאיזה היקף. עם זאת, הבנק אינו יכול להתנהל ככל העולה על רוחו והוא כפוף לסטנדרט התנהגות מקובל במגזר הבנקאי.

רע"א 4827/12 חיות נ' בנק המזרחי המאוחד, החלטה מיום 30/8/12.

בדרך כלל ביטול של מסגרת האשראי יבוא לאחר מתן הודעה מוקדמת. מטרת ההודעה היא לתת שהות קצרה לחייבים, שיש הצדקה להפסיק את האשראי שניתן להם, לשם התארגנות. הבנק נדרש להצביע על סיבה מוצדקת על מנת להראות על הצדקה להפסקת אשראי ואין די בשיקול דעתו הבלעדי.