ת"ת 33856-01-15נסים פרגון מסחר 2000 (נ.פ.) בע"מ נ' גזאווי

הזוכה הגישה לביצוע כנגד החייב תביעה על סך 21,859.00 ₪.

כתב התביעה מציין, כי החייב היה לקוח הזוכה וכי נותר חייב כסכום התביעה (קרן) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כדי שיערוך הסכום כך ששווה הוא לסכום התביעה ביום הגשתה.

לכתב התביעה צורפו חשבוניות (נספח א'), חתומות על ידי הנתבע.

כתב התביעה צורף גם כרטסת החייב אצל הזוכה, אשר סומנה כנספח ב'.

הערה: עיון בחשבוניות מגלה כי מרביתן אינו חתום כלל- שר.

החייב, הגיש התנגדות, הנסמכת בתצהירו בו מצהיר הוא כי אין הוא חייב דבר לתובעת שכן הכרטסת שצורפה לכתב התביעה אינה משקפת נכונה את ההתחשבנות שבין הצדדים, הזוכה החסירה סכומים אשר שולמו על ידי החייב.

המדובר בשיק של לקוח אשר נמסר לזוכה, חזר מבלי שנפרע, ותמורתו שולמה במזומן לבא כוחה האחר של הזוכה בתיק אחר, עו"ד מוחמד וואתד. מכל מקום אין לכך ביטוי בכרטסת שצורפה לכתב התביעה. ביחס לחלק מן החוב, טוען החייב להתיישנות שכן החוב מתבסס על יתרת חוב נכון ליום 01.01.2008, אשר מן הסתם נוצרה לפני 01.01.2008 ועל כן, התיישנה התביעה.

הסכום ששולם על ידי המבקש למשיבה באמצעות עו"ד וואתד, היה בן 6,000.00 ₪.

ביום 26.04.2015, עמד החייב לחקירה נגדית על תצהירו, נשאל בראשיתה האם על קבלות ששילם בשנת 2008, הוא רשם שהתשלום עבור חיוב לאותו יום, והשיב כי אינו יודע. בהמשך העיד, כי כאשר שילם, קיבל קבלה. כשנשאל אודות יתרת החוב בשנת 2008, ענה כי אינו יודע וגם אינו זוכר אם היה חוב לפני 2008. העד העיד כי הזוכה, תובעת אותו פעם אחת בגין השיקים ופעם אחת על פי הכרטסת. סיכומי המבקש, מציינים כי המדובר בתביעה, המתבססת על כרטסת לשנת 2008 של הזוכה. המתעלמת מהיות המבקש מצוי ביתרת זכות בת 3,915.00 ₪, על פי כרטסת הזוכה (ראה שתי שורות אחרונות של נספח ב' של כתב התביעה). לגבי החוב הנתבע, אין כל פירוט, כל שנעשה הוא פעולת חיסור של יתרת הסיום על פי הכרטסת (3,915- מתוך יתרת הפתיחה של נספח ב' לכתב התביעה שעמדה על סך 21,251+) ההפרש 17,376 ₪ מהווה את קרן סכום התביעה, כיוון שלא צורף לכתב התביעה שום פירוט ביחס ליתרת החוב הקודמת על פי הכרטסת, ברור שאף לשיטת התובעת מדובר בחוב שבא בעולמו לפני 01.01.2008, שעה שהתובענה הוגשה לביצוע 11.11.2014.

מעבר כך, מציינים הסיכומים כי תשלום ששולם לעו"ד וואתד במזומן, אינו מופיע כלל בכרטסת.

סיכומי המשיבה מציינים, כי מעיון בנספח ב הנ"ל עולה בבירור כי בשנת 2008, שילם תשלומים גבוהים שמהחיוב שהוצא לו. והלכה כי על מנת לבצע זקיפת תשלומים. בא כוח המשיבה הפנתה אל הכרטסת, המראה זקיפת תשלומים נכון ליום 10.01.2009 (3,000 ₪) בשלב זה העיר ביהמ"ש כי עיון במקום אליו מפנה בא כוח המשיבה ( נספח ב') אינו מגלה חיוב כלשהו או תאריך כלשהו המתייחס לשנת 2009, וזאת בשונה מהעותק של בא כוח הזוכה אשר הוצג לעיני ביהמ"ש ובו ניכר בבירור, כי מדובר בשנת 2009.

בהמשך ציינה בא כוח המשיבה כי תבדוק טעות זו, ופנתה לעברן של דוגמאות אחרות, מהן עולה כי המבקש שילם בשלהי 2008, 2,000 ₪ בגין חיוב ששיעורו 139 ₪. מכאן שילם הוא ביתר לעומת החיוב שהוצא לו.

בא כוח המבקש השיב, כי סבור שחברתו טועה, שכן משמעות התשלום ביתר לעומת החיוב, מוסבר באמצעות שיקים של לקוחות שמסר המבקש למשיבה.

והוא ידע שיהיה ביתרת זכות, שכן לאורך שנה שלמה, 2008 היה הוא ביתרת זכות.

בחנתי את מכלול הכתבים.