הגרעין בעמ נ' יפרח

התובעת טוענת להעברת הדיון בתובענה לבית-משפט השלום בתל אביב, בהתאם לתניית שיפוט עליה הסכימו הצדדים בסעיף 5 לכתב הערבות שזו לשונו: "אנו קובעים בזה את העיר תל אביב למקום השיפוט לכל צרכי התחייבות זו אולם שום דבר האמור כאן לא יפגע בזכותכם לתבוע אותנו למשפט בכל בית משפט מוסמך אחר". (להלן- תניית השיפוט).

חרף טענתה בדבר קיומה של תניית-שיפוט בלעדית, הגישה התובעת עצמה את התובענה לסכום קצוב בהוצאה לפועל בראשון לציון ולא בתל אביב. המשיבים הגישו הבקשה לארכה וההתנגדות בהוצאה לפועל בבית שאן, בטענם כי לבית המשפט בבית שאן נתונה הסמכות המקומית בהתאם למספר חלופות הקבועות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן- התקנות) וביניהן מקום מגורי הנתבעים, מקום ביצוע ההתחייבות. בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל בראשון לציון הועבר התיק לבית משפט השלום בבית שאן.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה על נספחיהם, נחה דעתי כי דינה של הבקשה להידחות. תקנה 5 לתקנות קובעת עדיפות להסכם השיפוט על פני החלופות הקבועות בתקנה 3 לתקנות, ואין בעצם הגשת התנגדות ללשכה הסמוכה לבית משפט מוסמך על פי אחת מחלופותיה של תקנה 3 כדי לסכל את זכותו של התובע לבחור את בית המשפט שידון בהתנגדות על פי תניית שיפוט בלעדית שנקבעה בין הצדדים. אלא שבמקרה דנן עולה כי התובעת עצמה ויתרה על תניית השיפוט שעה שהגישה התובענה ללשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון, אולם למעלה מכך, נוסח תניית השיפוט מעלה כי אין מדובר בתניית שיפוט יחודית, ולפיכך תקנה 5 לתקנות אינה גוברת במקרה דנן על תקנה 3, והסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה.

לנוח האמור אני קובעת כי הבקשה להארכת מועד, ההתנגדות לביצוע שטר, והבקשה לביטול העיקולים/עיכוב הליכי ההוצאה לפועל תידונה בפניי ביום 28.5.17 בשעה 11:00.

בדיון עצמו יעשה ניסיון ליישב הסכסוך בתיק.

בעלי הדין יתייצבו אישית לישיבה זו.

במקרה שאחד הצדדים הנו תאגיד, יתייצב מנהל מטעמו, המכיר את עובדות המקרה ומוסמך לסיים התיק.