ת"ת 31952-05-15 הפניקס אחזקות בע"מ נ' ממדוח

כנגד המבקש הוגשה תביעה לתשלום חוב פרמיית ביטוח בגין פוליסת ביטוח צד ג' שהמשיבה הנפיקה לבקשתו לרכב מסוג גי.אם. סי מ.ר. 5905819.

בהתנגדות טען המבקש כי מעולם לא היה לו רכב מסוג גי. אם. סי נשוא התביעה וכי בתקופה הרלוונטית לתביעה היה לו רכב מסוג אחר שהיה מבוטח אצל חברת ביטוח אחרת.

מעדותו של המבקש בפני עולה כי הוא ביקש מהמשיבה לבטח רכב מסוג טויוטה מ.ר. 5905819 אולם עקב טעות סופר בפוליסה נרשם שמדובר ברכב מסוג ג'י. אם. סי. הוא העיד כי ביקש מסוכנת הביטוח לתקן את הטעות בפוליסה, אך טרם קיבל לידיו את הפוליסה המתוקנת. הוא אישר ששילם סך של 1,806 ₪ על חשבון הפרמיה בשלושה שיקים שחוללו, שניים מהם שולמו על ידו בהעברה בנקאית והוא נותר חייב בגין השיק השלישי נשוא התביעה שבפני.

הצדדים סיכמו טענותיהם כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 12.11.2015.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

לא יכולה להיות מחלוקת כי בטרם הגשת התביעה ידעה המשיבה, וגם המבקש, על הטעות בסוג הרכב שחלה בפוליסה (נספח א' לכתב התביעה). אולם תחת לפרט עובדה רלוונטית זו בכתב התביעה בחרה המשיבה להגיש כתב תביעה ובו פרטי הרכב השגויים. כאשר היא מבקשת עתה במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן, ובאמצעות חקירת המבקש לתקן בדרך עקיפה את כתב התביעה, מבלי שהגישה כל בקשה לכך. הכלל הוא שעל כתב התביעה לכלול עובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה, כלשון תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. וכי יש לכלול בו את העובדות המהותיות שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו. הטעות שארעה בסוג הרכב בפוליסה הינה עובדה מהותית שהיה על המשיבה לפרט בכתב התביעה ולא להגיש תביעה המייחס למבקש רכישת פוליסת ביטוח של רכב שונה מזה שביקש לבטח. טענת המבקש כי לא ביקש לבטח את הרכב מהסוג שצוין בכתב התביעה לא נסתרה ודחיית הגנתו בשלב זה של הדיון עלולה לזכות המשיבה ביתרון דיוני שלא בצדק.

לאור האמור אני מקבלת ההתנגדות ונותנת לנתבע רשות להתגונן, הליכי ההוצל"פ נגד המבקש יעוכבו.

המשיבה תשלם הפרשי אגרה תגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 21 יום מהיום.

הנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ו, 28 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.