ת"ת 3007-02-15 חברת החשמל לישראל בעמ נ' ג.י.ב (2007) בנייה בע"מ

בעניין: התנגדות לביצוע התביעה ובקשה להארכת מועד

1.ביום 5/5/14 הגישה התובעת נגד הנתבעת ללשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב על סך 6,334 ₪ בגין חיובים שנצברו עבור שימוש שוטף בשירותי חשמל נכון ליום 15/6/10. לכתב התביעה צורף חשבון סופי עקב גמר אספקה מיום 2/6/10. בעמוד השני של החשבון ישנו פירוט של מרכיבי החוב המתייחס ללחשבונות שלא שולמו בזמן מיום 28/7/09 עד 27/4/10. כמו-כן צורף לתביעה מכתב התראה מיום 4/12/13 אשר נשלח לנתבעת למען הרשום ברשם החברות ברח' התעשיה 51 נשר ביום 8/12/13.

2.על פי נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבעת ביום 24/8/14. ביום 22/1/15 הגישה הנתבעת התנגדות, הנתמכת בתצהירו של דירקטור ואחד מבעלי המניות של הנתבעת ששמו יוסף גרוסברג (להלן: "יוסף").

3.הנתבעת טוענת כי קנתה את הנכס בשנת 2007 מחברת בזק במקום נסח הטאבו המוזכר בגוף התצהיר מצורף עמוד ראשון של טיוטת הסכם מכר מיום 5/3/07. עיון באותו עמוד ראשון לא מאפשר להבין איפה נמצא הנכס. נטען כי הנכס שימש בעבר את חברת בזק כתחנה בה הותקנו מערכות חשמל ותקשורת. נטען כי הנתבעת קנתה את הבניין שהוא נטוש, ללא חלונות וללא דלתות כשהוא אינו ראוי למגורים וכמובן אין בו חשמל. נטען כי מאז רכישת הנכס ועד היום לא נערך בו כל שינוי שכן החברה הנתבעת טרם החלה את פעילותה במטרה לשפץ את הבניין ולבנות דירות יוקרה באזור.

4.הנתבעת מוסיפה וטוענת כי אף אדם מטעמה לרבות יוסף, לא חתם חוזה עם חברת החשמל שמעולם לא סיפקה לנתבעת חשמל כנטען בסעיף 2 לכתב התביעה.

5.בכל הנוגע לעיתוי הגשת ההתנגדות, נטען כי נודע לנתבעת על התביעה בחודש ספטמבר 2014. מיד נעשתה פנייה לב"כ התובעת כדי להבין מה פשר החוב וכאשר נאמר כי החוב הוא עבור שימוש בחשמל , הובהר כי אין שימוש בחשמל ומעולם לא נחתם על חוזה התקשרות עם חברת החשמל. צורפו מסמכים המלמדים כי בעקבות פנייתו של ב"כ הנתבע לאביאל ממשרד ב"כ התובעת נתן עו"ד דותן לסרי אורכה להגשת התנגדות משך 20 יום, כפי שביקש ב"כ הנתבעת. נטען כי עו"ד לסרי אמר כי האורכה היא עד שיברר את הטענות של יוסף אך לא חזר אליו וחמור מכך ביצע הליכים כנגד הנתבעת. לאחר שהוטל עיקול בבנק נעשתה פנייה נוספת למשרד ב"כ התובעת. יוסף מצהיר כי שוחח עם עובדת בשם נופר אשר אמרה כי עו"ד לסרי כבר לא עובד במשרדם והיא תדאג לעכב את כל ההליכים בתיק. לאחר שפנייה בכתב מיום 15/1/15 לא נענתה, הוגשה ההתנגדות.

6.ביום 4/3/15 הוגשה תגובת התובעת. מודגש כי הליכי הוצאה פועל ננקטו רק בסוף חודש 12/14, בחלוף תקופת האורכה שנתבקשה על ידי ב"כ הנתבעת לשם הגשת התנגדות. לפיכך נטען כי אין כל טעם בודאי לא טעם מיוחד המצדיק את האיחור בהגשת ההתנגדות. לגופו של עניין נטען כי הנתבעת רשומה כ"צרכן רשום" בנכס נשוא החוב ברח' ודג'ווד 9 מיום 17/9/08 עד 1/6/10. נטען כי לאחר שהנתבעת לא שילמה את החוב גם לאחר שקיבלה עדכון, מהתובעת, הופקה חשבונית גמר חשבון ולאחר מכן הוגשה התביעה, לאחר שנשלחה התראה לכתובתה הרשומה של הנתבעת. נטען כי לפי סעיפים 30(2) ו – 33 לחוק משק החשמל ולפי אמות המידה שהותקנו מכוח סעיפים אלו , צרכן רשום הוא צרכן שמקרקעין מסוימים רשומים על שמו כמקום צרכנות. נטען כי ככל שהנתבעת לא רצתה לעשות שימוש שוטף בשירותי החשמל בנכס, היה עליה לפנות לתובעת בקשה לפטור אותה מתשלום קבוע ו/או לבצע ניתוק של הנכס מזרם החשמל. משלא נעשה הדבר, נטען כי יש לדחות את ההתנגדות.

7.לתגובה צורפו מס' מסמכים. בין היתר צורף כנספח 3 תיעוד של שיחה מיום 21/4/10 בזו הלשון : "לקוח עודכן בפרטי החוב, כמו כן טוען שאין צריכות חשמל במקום למרות שהמקום נקרא באופן סדיר. לקוח טוען שגונבים לו חשמל. סוכם שחשבונות החשמל ישלחו לו. הודעתי לו שיש לשלם את מלוא החובות עד יום ראשון 25/4/10 ". כמו-כן צורפו חשבונות החשמל נשוא החוב.

8.ביום 29/3/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. נטען כי הנתבעת פנתה באמצעות בא כוחה מס' פעמים לב"כ התובעת גם לאחר מועד תום האורכה הכתובה ונאמר לה כי אין כל חשש ולא יבוצעו הליכים בתיק כל עוד לא תתקבל תמונה מלאה לטענות בעל פה שהעלה ב"כ הנתבעת. נטען כי במענה טלפוני למכתב מיום 15/1/15 נאמר במפורש לב"כ הנתבעת כי העניין עדיין בבדיקה וכל פעולה שנעשתה עדיין בתיק היתה בשוגג. נטען כי החזקה בנכס עברה לנתבעת בחודש יולי 2007 ולכן תמוהה טענת התובעת לפיה הנתבעת נרשמה כצרכנית בנכס מספטמבר 2008. נטען כי כאשר התובעת רצתה לבצע הליכים, היא ידעה איך לאתר את בעלי המניות של הנתבעת כאשר המציאה להם את ההתראות לכתובתם הפרטית. נטען כי כל טענות התובעת לפיהן הנתבעת קיבלה עדכונים לעניין הצריכה הן טענות סרק, כאשר התובעת לא טרחה לוודא מדוע לא משולמים החשבונות במשך 21 חודשים. נטען כי התובעת בחרה לפתוח תוכנית חיסכון על חשבון הנתבעת ולפתוח תיק הוצאה לפועל תוך פגיעה בשמה הטוב של הנתבעת במערכת הבנקאית.