ת"ת 29870-03-17 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' סגל

בפני תביעה כספית, בסך של 953 ש"ח (קרן, לא כולל הוצאות ושכ"ט). התיק נפתח בהוצאה לפועל (תיק 512787-12-16), עת הוגשה התביעה לביצוע. הנתבע הגיש התנגדות.

ביום 11.7.2014 נדונה ההתנגדות בדיון אשר התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

בקליפת אגוז: הנתבע היה לקוח של התובעת, וקיבל ממנה מחשב לוח בנסיבות שהצדדים חלוקים לגביו (הנתבע טוען למתנה, התובעת לרכישה). הנתבע שילם תשלומים שונים על חשבון עלות מחשב הלוח, עד שחדל מלשלם. התובעת דורשת את יתרת התמורה (וסכומים פעוטים נוספים). הנתבע סבור שאין עליו לשלם לדבר, וכי למעשה על התובעת להשיב לו את שכבר שילם לה, ועוד לשאת בהוצאות שנגרמו לו עקב הפרשייה. לנתבע גם טענות דיוניות הנוגעות לאופן הגשת התביעה לביצוע.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה (לרבות טענות הנתבע להשבה), לחייב את התובעת לשלם לנתבע סך כולל של 900 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

כנובע מהאמור, תיק ההוצאה לפועל (תיק 512787-12-16) ייסגר.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ז, 19 יולי 2017, בהעדר הצדדים.