ת"ת 29475-06-14 בהאא נ' ג'בר

הזוכה הגיש לביצוע כנגד החייב תביעה על סכום קצוב בת 31,022.00₪.

עפ"י כתב התביעה הזוכה הינו הבעלים של מרפאה לטיפולים קוסמטיים אשר החלה עסקיה ב – 03/2013.

החייב, עפ"י כתב התביעה, עבד עם התובע במרפאה, מכוח הסכם שותפות ביניהם, עד נובמבר 2013.

במועד זה החליט הנתבע, כי אינו מעונין להמשיך בשותפות וכי מתכוון הוא לפתוח עסק דומה בעיר מגוריו, בלא לקבל את הסכמת התובע ותוך הפרת חוזה השותפות (נספח 1).

סעיף 7 של כתב התביעה מציין, כי התובענה הנוכחית אינה מתייחסת לנזקים אשר הסב הנתבע באשר להפרת החוזה, באשר אלו באים לידי ביטוי בתביעה נפרדת (ת.א 41231-04-14).

עפ"י סעיף 8 של כתב התביעה מתייחסת היא אך ורק לסכום בו מודה הנתבע בכתב, כחובו לתובע.

תחת הכותרת "פיצול סעדים" (למען הזהירות בלבד) מצוי ההסבר להגשת תובענה זו בנפרד מהתובענה בתיק דלעיל בכך ש"אין זה סביר ואין זה ראוי כי בהגשת כתב התביעה כבר עתה יוותר התובע על כספים שיכולה ויהיה הנתבע חייב בגין אותה מערכת נסיבות עובדתית בגינה הוגשה התביעה הכספית דנן".

ולכן, בסעיף 8 מתחת לאותה כותרת, מבוקש פיצול סעדים...

התנגדות המבקש מציינת, כי אין התביעה מקיימת את התנאים הנדרשים בסעיף 81א1 בחוק ההוצל"פ וכן, כי בין הצדדים קיים סכסוך עסקי בין שני שותפים בעטיו הגיש הזוכה תביעה בת כ-190,000₪ בבימ"ש השלום בחדרה (תיק 41231-04-14).

נימוקי התובעת בבקשתה, לעניין פיצול הסעדים, איננה מתיישבת עם העובדה, כי כבר הוגשה תביעה ופיצול הסעדים מתבקש בתיק זה ולא בתיק ביהמ"ש דלעיל.

לבד מכל זאת מציין המשיב, כי אין בשום מקום ראיה בכתב להסכמה או להודאה בחוב כלשהו.